כשלושה שבועות לאחר פסילתו לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית – פרופסור גבי סרוסי משיב אש – בריאיון בלעדי הוא דוחה את הטיעונים נגדו (“אינם מבוססים על שום אמת"), משוכנע ששיקולים זרים הובילו לדחיית מועמדותו (“הרשות הפכה מרגולטור הוגן לכלי המשרת אג'נדה פוליטית"), מודאג בנוגע לעתיד החברה ואף המדינה (“ספינה ללא רב־חובל לא תגיע ליעדה") ומבהיר כי עדיין לא אמר את המילה האחרונה (“אולי אנשים יבינו שאין דרך אחרת מלבד החלטות ענייניות ונקיות").

פרופ' גבי סרוסי (66) החליט לקפוץ ראש אל תפקיד יו"ר התעשייה האווירית, אך לא שיער עד כמה עכורים יהיו המים. לדבריו, הם “מזוהמים" בפוליטיקה קטנה, המסכנת את טובת החברה ואולי גם המדינה. מהשיחה עימו – הראשונה מאז שעלה שמו במועמדות לתפקיד – עולה כי זה רק הלהיט אותו להיענות לאתגר לטהרם, בשם “טוהר ההליך", כלשונו, ולטובת הצגת מה שלראייתו הוא "הנכון" ו"הצודק".

המרוץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית לא אמור היה כלל להתקיים, מאחר ששר הביטחון הקודם יואב גלנט הציב בתור מועמד לתפקיד את גלעד ארדן, שגריר ישראל לאו"ם בעבר, שהיה מקובל גם על דודי אמסלם, השר הממונה על החברות הממשלתיות.

פיטורי גלנט והחלפתו בשר ישראל כ"ץ טרפו את הקלפים, והובילו את כ"ץ, אמסלם וארדן למאבק כוחות פוליטי סוער, שרוחות הצדדים שנשבו בו הכו בעיקר בתע"א, ובמי שהחליט לראיית השרים לתפוס את הצד ה"לא נכון". ניתן היה להניח כי מכבש הלחצים יסתיים כשמועמדותו של סרוסי נענתה בשלהי פברואר האחרון בחיבוק גדול מחברי דירקטוריון תע"א, שבחרו בו לתפקיד היו"ר ברוב קולות. אך הבחירה בו, כך מסתמן, רק ציירה סימן מטרה גדול יותר על גבו.

ועדת דותן – הוועדה לבדיקת מינויים ברשות החברות הממשלתיות, בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן – פרסמה, כשלושה שבועות לאחר בחירתו, כי סרוסי אינו עומד בתנאי הסף הקבועים לחוק החברות הממשלתיות, ומתחה ביקורת על דירקטוריון החברה. הוועדה הוסיפה כי סרוסי עומד לסיים את הקדנציה השנייה שלו כדירקטור בחברה, ולפיכך בחירתו ליו"ר החברה אינה נכונה, שכן קדנציה שנייה היא הקדנציה האחרונה האפשרית לדירקטור בחברה ממשלתית, אלא אם הוחלט לחרוג ולאפשר לאותו דירקטור או דירקטורית בחברה קדנציה שלישית.

לקראת יום העצמאות ה־77 של ישראל תפסנו את פרופ' סרוסי בביתו לשיחה על מועמדותו, כיצד הוריו והשכונה שבה גדל כרוכים בה, מה העליב אותו וממה התאכזב במסע אל התפקיד, ומה חזונו לתעשייה האווירית.

"הם לא מגדירים אותי"

“התאכזבתי מאוד", עונה סרוסי לשאלה כיצד קיבל את החלטת הוועדה. “חוק רשות החברות הרי קובע את הדברים בצורה ברורה מאוד. יש לי ארבעה תארים בהנדסה בהצטיינות ותואר שני נוסף במנהל עסקים. אני מביא עימי 45 שנה של ניסיון מצטבר בדירקטוריונים שונים, ששני שליש ממנו בחברות ביטחוניות שאינן תעשייה אווירית, דוגמת חברות בנות באלביט".

“כיהנתי כדירקטור בחברות פרטיות וציבוריות, דוגמת חברת מדיגוס הציבורית, שהתחילה כסטארט־אפ רפואי, ובמשך כתשע שנים ליוויתי אותה כדירקטור, מהכנת התשקיף ועד הנפקתה – בניגוד, אגב, למה שכתבה הוועדה לגבי ניסיוני. אני גם יזם באופיי, והקמתי סטארט־אפים שבמסגרתם השתתפתי בתהליכי גיוס ההון. כך שיש לי היכרות טובה ברמה הטכנולוגית וברמה העסקית", כך מפרט סרוסי את ניסיונו ומוסיף, “הקדנציה הראשונה שלי כדירקטור בתע"א הסתיימה ב־2017, והחברה עצמה קראה לי חזרה חמש שנים לאחר מכן, ב־2022. בין שתי הקדנציות עברו חמש שנות צינון, כך שלפי החוק היא נחשבת קדנציה ראשונה".

ההתנהלות פגעה בך?
“קשה לי עם המונח הזה. אני לא רואה בכך פגיעה ברמה האישית, כי הרקורד שצברתי בימי חיי מאפשר לי מחר בבוקר לסגור את העיניים בחיוך, הן מקצועית והן אישית. הוועדה לא מגדירה אותי וברורים לי מניעיה. אבל נעלבתי כיוון שמדובר בגוף רגולטורי של משרד במדינה. תהיתי אם אנשים אחרים עברו תהליכים דומים לזה שאני עברתי. ואם כן, זה כואב לי. ברור לי שדברים כאלה יכולים לקרות ברמה כזו או אחרת, אבל הבוטות של התהליך והסופרלטיבים שהוועדה השתמשה בהם היו כל כך זרים ומקוממים, שזה היה ממש לקרוא ולתלוש את השיער. אתה מבין שיש כאן ניסיון להביא טיעונים שונים מן הגורן ומן היקב איך לפסול. אלה טיעונים שאינם מבוססים על שום אמת".

אז מה עכשיו?
“אני מתכוון להוציא מכתב לוועדה שיראה מדוע שיקוליה לחוסר ניסיוני משוללי כל יסוד. אני חושב שאני מביא עימי ניסיון מעשי רלוונטי רב יותר מיושבי ראש רבים שהיו לפניי בתפקיד, ואני מקווה שהוועדה תדון בזה בשנית ותקבל החלטות נכונות. אני עדיין מאמין וסומך על ניקיון הכפיים שיעשו את העבודה".

זה בכלל אפשרי לראייתך? הרי טענת שתהליך בחירת הוועדה “זוהם" בשיקולים פוליטיים.
“הוועדה היא בתוך רשות החברות, והשופטת מונתה על ידי השר. יש לה נציגי ציבור בתוך הוועדה, שאני לא יודע מי הם, אך אני מקווה שלאחר שכולם יראו את מכתב הערעור הם יראו שטעו, ויקבלו החלטה אמיצה ונכונה. יכול להיות שאנשים יבינו שאין דרך אחרת מלבד החלטות ענייניות ונקיות, ובוודאי כשכל המידע פרוס בפניהם".

המתח בין השרים כבר הורגש לפני שהגשת מועמדות. בטח הבנת לאן זה הולך.
“הרגשנו שיש מתח שהולך ונבנה בין רשות החברות לבין משרד הביטחון. בכל אחת מהישיבות פנינו לשרים כדי שיגיעו ביניהם להבנות לטובת החברה, מתוך הבנה כי אם התעשייה האווירית תתחיל להיכנס לסחרור, הדבר יפגע בפעילותה, במוניטין שלה ובעסקיה. ביצועי תע"א ב־2024 לצד צבר הזמנותיה מעידים על המונח על הכף. בינואר פנינו ליועצת המשפטית לממשלה על מנת שתנסה לסייע להשגת הבנות בין השרים, אך לא קיבלנו שום תגובה. במהלך טיסתי בחזרה ארצה מצפון אמריקה, לקראת ישיבת הדירקטוריון ב־26 בפברואר, הבנתי ששום דבר לא התקדם ושהדברים רק הולכים ומסתבכים מבחינת החברה, ואז גם ננעצה בי ההחלטה להגיש מועמדות, מתוך אמונה כי אוכל להיות מקובל על שני השרים, והדבר יסייע בידי החברה".

“בנוסף יש עניין של אידיאולוגיה" מדגיש סרוסי ומפרט, "לא נכנסים לכהונה בחברה ממשלתית בשל התגמול, אלא בגלל הרצון לתרום מניסיונך ומהידע שצברת. אבי הגיע לישראל מטריפולי שבלוב ב־1948, לאחר שברח ממשפחתו עם חברים כדי להצטרף לקרבות במלחמת השחרור. להרגשתי, המלחמה שלי היא גם בשבילו. הוא נפטר לפני כשנה וחצי, והרגשתי שזה משהו שאני עושה למען אותה המדינה שהוא החליט להילחם עליה. הרגשתי שאם באיזושהי צורה הוא מסתכל עליי מלמעלה, זה משמח אותו. יש לי ארבעה ילדים וארבעה נכדים. איזו מדינה אני משאיר להם? זה מאוד מטריד אותי. אם כל אחד מאיתנו ‘ישתבלל', לא נצליח לחולל שינוי".

סרוסי מרחיב על כך, “נכון שלי קל מאוד להישתבלל, אבל זה נוגד את עקרונותיי הבסיסיים. ובכלל, אני עושה ומחליט על נושא לאחר שאני שואל את עצמי איך ארגיש לגביו בדקה האחרונה לפני שאפרד מהעולם הזה – על מה אצטער ועל מה לא. הרגשתי שאם לא אעשה את המעשה הזה, אצטער על זה. לאחר הגשת מועמדותי התחיל תהליך שהיה מאוד עוצמתי. אני לא נאיבי, אבל התהליך היה לי קשוח לנוכח התגובה שקיבלתי, כי הבנתי שהיא בניגוד לאג'נדה המקצועית של רשות החברות. אני ושאר חברי הדירקטוריון ממש ראינו כיצד רשות החברות משנה את עורה, מרגולטור הוגן למצב שבו ייתכן שהיא משרתת איזושהי אג'נדה פוליטית".

 “הפחדה? נאמרו אמירות"
“עבדתי מול רשות החברות כדירקטור ותמיד ראיתי בה גוף לעילא ולעילא", מוסיף סרוסי. “הייתי אחד מ־100 הדירקטורים שנבחרו מתוך 20 אלף מועמדים בנבחרת הדירקטורים הראשונה, והרשות הייתה זו שניווטה אותי לעבר התעשייה האווירית לקדנציה הראשונה שלי ב־2014 כדירקטור בה. יש שם אנשים שאכפת להם מהחברות הממשלתיות ושעושים רבות לקדם אותן לכיוונים המקצועיים והיעילים, ולכן גם מה שחווינו בדירקטוריון הורגש כאנטי־תזה לכך. משהו לא טוב קורה שם, ועלול להשפיע גם על התנהגות וכיוון החברה".

סרוסי מיד נותן כמה דוגמאות, "למשל בשינוי רצון הרשות לסגור על מועמד כמה שיותר מהר טרום הצגת מועמדותי – אך לאחר שהגשתי מועמדות החלה פתאום דחיית התהליך. פתאום זה לא חשוב להצביע מהר, או כאשר התבקשתי על ידי הרשות להגיש מועמדותי בטופס מקוון לוועדת המינויים לחברות הממשלתיות לפני קיום הליך בחירה של דירקטוריון החברה, ובפועל להפוך את הוועדה לשער. וזאת אף שהחוק אומר שקודם הדירקטוריון בוחר ואז המועמד מגיש את הטופס".

“היועץ המשפטי של הדירקטוריון נתן גיבוי לעמדת הדירקטוריון, שסירב להפוך את הוועדה לשער, ולכן העמדתי את מועמדותי קודם בפני הדירקטוריון ורק לאחר מכן בפני הוועדה. המועמד השני הגיש את הטופס בפני הוועדה ולא הגיש דבר לדירקטוריון. ערב ישיבת הדירקטוריון שבה התקיימה ההצבעה על בחירת היו"ר הודיע ראש רשות החברות הממשלתיות כי הוא רוצה להשתתף בה, שזה חריג מאוד, ובאותה ישיבה, אם אני זוכר נכון, היו גם חמישה־שישה נציגים של רשות החברות, שזו כמות שמעולם לא הייתה. איני יודע מה הייתה מטרתם, אך על סדר יומו של הדירקטוריון עמדו שני נושאים: בחירת יו"ר ודיון בדוחות הכספיים של החברה. הישיבה אמורה הייתה להתחיל ב־12:00 עם בחירת היו"ר ולעבור לאחר מכן לנושא הבא", מספר סרוסי.

“לחברה חובת דיווח בנושאים אלו לבורסה (היות שאיגרות החוב של החברה נסחרים בבורסה בתל אביב, צ"ג), שתוכננה לשעה 17:00, אך ראש רשות החברות ביקש לקיים את הישיבה על בחירת היו"ר רק סביב 17:00־17:30, בשל סיור שעליו לקיים בחברה אחר הצהריים. מובן שזה נראה לא טוב, ולאחר שש שעות ישיבה קשה להישאר בפוקוס. אז הנושא לא נדחה ושני הנושאים דווחו לבורסה בזמן. בישיבה עצמה, ואני לא רוצה להיכנס יותר מדי לפרטים, היה ניסיון מצד נציגי רשות החברות שנכחו בה למשוך זמן ובכל זאת לשכנע שנלך קודם לוועדה. חברי הדירקטוריון לא קיבלו את הדברים, והבינו שכנראה יש בכך נגיעות זרות, והחליטו להיכנס להצבעה", כך הוא מתאר.

“כמו שגם פורסם, ברגע שחברי הדירקטוריון היו נחושים ללכת להצבעה המועמד השני הבין שהוא כנראה לא הולך לזכות, והסיר מועמדותו. נשארתי מועמד יחיד, יצאתי החוצה, וכשחזרתי אמרו לי שנבחרתי ברוב גדול. שיחות שערכתי עם סביבת החברה העלו טענות כי ההרגשה לקראת ההצבעה הייתה שהילכו אימים על חברי הדירקטוריון. אני לא יצור שמפחידים אותו", מדגיש סרוסי, "אז לא אגיד שהייתה ‘הפחדה'. בוא נאמר שנאמרו אמירות, אך לא דברים שאני מעוניין להיכנס אליהם".

עוצמת ההתנגדות והשליליות שהתבטאה בקשר למינוי הפתיעה אותך?
“צריכים לייצר כאן מדינה שהיא כמה שיותר נקייה מהדברים האלה. כשההחלטות לא ענייניות – הן מקלקלות. החלטות צריכות להיות על בסיס מה שטוב לחברה ולמדינה. כך אני מאמין, כך גדלתי וכך אני מתנהל בכל מקום שבו אני נמצא. זה הרבה יותר ממאבק על יו"ר תע"א – זה על מה שהכי נכון וטוב לחברה, ובסופו של יום גם למדינה. אם השרים היו מגיעים להחלטה ומסכימים על מועמד זה היה הדבר הטוב. גם אם הוא אינו אני. אך אם אני מרגיש שזה הדבר הנכון, והשר שהוא הרגולטור של החברה מוצא גם כן שזה הדבר הנכון, ומוציא מכתב התומך במועמדותי מתוך ראייה כי זו טובת החברה – אז אני אהיה שם. זה לא קרב חיי, אבל זה קרב חשוב".

בדרך להנפקה

בזמן שסרוסי סופג מכות יבשות, המנסות להרחיקו מתפקיד היו"ר, היה לו חשוב להציג סיבה נוספת להמשך מאבקו בנושא. נרגש ובקול שבור הוא הציג הודעה שקיבל מאישה שהציגה עצמה בתור תושבת שכונת רמת הרצל בנתניה (כיום חלק מנאות הרצל), השכונה שבה סרוסי גדל, שהוא זוכר כשכונת עוני, הנחשבת היום לאחת המסוכנות בעיר בשל סוגי ושיעורי הפשיעה בה.

בהודעה היא בירכה אותו על היבחרו לתפקיד, תיארה אותו כגאוות השכונה וסיפרה לו על העיניים הנשואות אליו מבני הנוער השוכנים בה, שרואים בו דמות השראה. “זה מאוד מרגש אותי", אומר סרוסי. “אז אם אתה שואל מה נותן לי כוח – בדיוק זה. אני מאמין שהדרך של נערים ונערות נקבעת מאיזושהי השראה שקורית בגילֵי העשרה המוקדמים, וזה מה שמנווט להם בסופו של דבר את העתיד".

אבל מה חשיבות היו"ר לניווט תע"א? הרי בעצמך הצגת את תוצאות החברה לשנת 2024, בלי שכיהן בה יו"ר קבוע.
“תעשייה אווירית היא החברה הממשלתית הכי גדולה בארץ, והתרומה שלה לביטחון מדינת ישראל כה משמעותית וגבוהה, שרוב האנשים כלל לא יודעים עד כמה. היא מעסיקה אלפי עובדים, מהמקצועיים והאיכותיים בתחומם. הטכנולוגיות הקיימות בה הן מהמובילות בתחומן. הכרת הפוטנציאל הקיים בחברה כבר בקדנציה הראשונה שלי כדירקטור בחברה – כשהחברה מכרה בכשלושה מיליארד דולר – הובילה אותי אז לחזות הכנסות של כשישה מיליארד דולר ללא שינוי משמעותי בכוח האדם. וזה בדיוק מה שקרה ב־2024. גם כיום, לראייתי, בלי הרבה שינויים משמעותיים בכוח האדם, החברה יכולה להעלות באופן ניכר את הכנסותיה ולהגיע למכירות של 10 מיליארד דולר. כך שמבחינת תרומתה לביטחון המדינה ולקופתה – ישראל אינה אותו דבר עם ובלי התעשייה האווירית", מתגאה סרוסי.

“מבחינת חשיבות ניווט החברה לתעשייה האווירית עצמה – מדובר בחברה שסדר גודלה, כמות וסוג העובדים בה, גודל הפרויקטים וסוג ההחלטות המתקבל בה משול כמעט לניהול מדינה. וכמו שבמדינה צריכים להיות איזונים ובלמים, גם בחברה צריכים להיות איזונים ובלמים. והאיזונים והבלמים הם נגזרת היחסים בין הנהלת החברה, שהם המנכ"ל והסמנ"כלים, לבין הדירקטוריון. חברה שבה האיזונים והבלמים מתקיימים באופן מיטבי היא חברה בריאה, שתנצל מעולה את הפוטנציאל העסקי שלה. אך אם בהנהלה דברים לא הולכים היטב, אף שיש עובדים נהדרים, אז זה משול לספינה ללא רב־חובל, שאומנם תשוט, אך לא תגיע ליעדה. בסופו של דבר הווקטור יהיה אפס. על זה אני נלחם".

הנפקת התעשייה האווירית עומדת שוב על הפרק. כל הסערה סביבה מסייעת לכך או פוגעת?
“זה לא עוזר. בישיבת הדירקטוריון טרום ההצבעה על בחירת היו"ר הצגתי את החזון שלי לחברה, והדבר הראשון שאמרתי היה שאנו נמצאים בנקודה בזמן שהיא הטובה ביותר אי־פעם להנפקת התעשייה האווירית. אני מאמין שאפשר להנפיק אותה בערך גבוה ומוצדק, אשר ייתן ערך למדינת ישראל, לעובדי התעשייה האווירית, לחברה ולבעלי המניות. לראייתי הדבר יאפשר לחברה להתנהל ללא אבני רחיים ועם ממשל תאגידי בריא. לכן אני מקווה שהסאגה תסתיים מהר, כדי שאם אכנס לתפקיד – הדבר הראשון שאעשה יחד עם החברה הוא לצאת להנפקה".

תגובת רשות החברות: "דירקטוריון תעשייה אווירית החליט לבחור בפרופ' סרוסי ליו"ר והמינוי טעון אישור השרים לאחר היוועצות עם ועדת המינויים. בבדיקת בקשת המינוי הועלו טענות מגורם חיצוני בנוגע לפרופ' סרוסי, אשר לעמדת הרשות והוועד לא היוו משקל נוכח, כך שההליך היה תלוי ועומד באותה עת. לאחר החלטת הוועדה התקבל פסק דין בענייניו של המועמד אשר עשוי להטיל דופי בהתנהלותו. לאחר בחירתו קבעה הוועדה לבדיקת מינויים שאינו כשיר לכהן כיו"ר דירקטוריון החברה, מאחר ואין לו את הניסיון הנדרש בהתאם להוראות החוק. אילו הדירקטוריון היה מבצע את בדיקותיו קודם לכן ובודק את תנאי הכשירות מראש, לרבות הסתייעות ועדת המינויים, יכול היה לקבל החלטה מתאימה יותר אשר הייתה משרתת את החברה בצורה הטובה ביותר. יתר על כן, ועדת המינויים העבירה ביקורת על אופן התנהלות הדירקטוריון בנוגע לבחירת היו"ר הקבוע לחברה".

"נוכח רגישות פוליטית גבוהה ומעורבות חריגה של משרד הביטחון בנעשה, תוך שליחת נציגים מטעמו לדיונים שערך הדירקטוריון בקשר לבחירת יושב הראש, והיעדר יועץ משפטי קבוע לתעשייה האווירית, החליטה הרשות לשלוח נציגים בכירים רלוונטיים לדיונים אלה, לצורך הבטחת קיומו של דיון תקין ובלתי תלוי", כך עוד נמסר מרשות החברות.