קרנות ההשתלמות גירדו רווח – ואז חטפו את טראמפ

אז מה בכל זאת סייע למור לצלוח טוב יותר את שלושת החודשים הראשונים משאר הקרנות? לטענת קלינסקי ההשפעה החיובית טמונה בפיזור: "אלו שהיו חשופים בעיקר לארה"ב נפגעו הכי הרבה. התיק שאנו מנהלים במור דוגל בפיזור גיאוגרפי, סקטוריאלי ובמוצרי ההשקעה, ומובן זה הגענו מוכנים יותר בתקופה זו וזה מאוד עזר לתיק.

"צריך לזכור ששוק המניות בארה"ב גם היה בתקופה זו ברמות מכפילים מאוד גבוהים – כלומר היה מתומחר גבוה, ולכן שוק זה גם הוביל את הירידות. מדד הנאסד"ק, לדוגמה, ירד סביב כ-18% מתחילת השנה.

"השוק הישראלי לעומת זאת היה חיובי, כאשר מניות חברות הביטוח והבנקים, שהציגו דוחות חזקים ותחזית לתשואה על ההון של 15%, עשו בתקופה זו תשואה טובה, לצד תשואה גובהה יחסית שהושגה גם במניות החברות הביטחוניות הישראליות דוגמת אלביט מערכות לתקופה זו.

"חלק מפיזור תיק ההשקעות הוא גם בחינת השקעה באפיקי החוב, המייצרים כיום אלטרנטיבה טובה לאור סביבת הריבית. האג"ח הממשלתי לדוגמה נותן כ-4.4%, הקונצרני כ-5.5%-6%, בהתאם לדירוגים, והאפיק הלא סחיר דוגמת פרייבט אקוויטי וחוב לא סחיר, כ-8%-10% תשואה.

"אי הודאות וסיפור המכסים המשיכו גם באפריל, שאנו עדיין בעיצומו, המהווה המשך ישיר לפברואר ומרץ שלפניו. הקלפים עדיין מוחזקים בידי הנשיא האמריקני טראמפ, שחלוקתו אותם יקבעו את גורל השווקים.

"אם יחליט שהוא 'יורד מהעץ' בנושא המכסים ייתכן והמצב ישתפר, אך אם יחליט להמשיך לשבת עליו ייתכן ונגיע למיתון. לאחר שנים רבות של גלובליזציה, מהלכי ארה"ב האחרונים יוצרים דה-גלובליזציה, ויהיו לכך השלכות כלכליות. עיקר ההשלכות הן שחיקת האמון בארה"ב והחשש הוא כי יהיה קשה להחזיר זאת אחורה. זה כמובן מעיב על הכלכלה העולמית, ולעת זו פוגע בעיקר בשוק האמריקאי.