הסדרה "Carlos Alcaraz: My Way" עוקבת אחרי הספרדי בן ה־21 לאורך עונת 2024, בה הצליח להגן על תוארו בווימבלדון ולזכות לראשונה ברולאן גארוס – אותו טורניר בו נדאל הוכתר כאלוף מספר שיא של 14 פעמים.

למרות ההצלחות המרשימות, אלקראס מספר על הקושי לאזן בין חייו האישיים לקריירה: "הפחד שלי עכשיו הוא שטניס יהפוך לעול".

בסצנה מרגשת אחת, אלקראס נזכר בדמעות ברגע בו שבר את המחבט לאחר הפסד בסיבוב השני מול גאל מונפיס בטורניר סינסינטי. "לא הייתי חזק מנטלית להתמודד עם כל הלחץ. לא ידעתי אם אני צריך לפרוש או שאני פשוט מאבד את התשוקה".

הוא משתף גם על ההפסד בחצי גמר רולאן גארוס מול נובאק ג'וקוביץ' ב־2023, שאחריו בחר לצאת לחופשה באיביזה. "רציתי פשוט להשתחרר. ניצלתי את זה עד הסוף, כי ידעתי שלא תהיה לי עוד הזדמנות כזו לשלושה ימים כאלה. כשחזרתי, זכיתי בקווינס ובווימבלדון. אני לא אומר שהמסיבות עזרו לי לנצח, אבל הזמן הזה היה טוב בשבילי".

אלקראס חזר לאיביזה גם בשנה שעברה, למרות התנגדות הסוכן שלו אלברט מולינה לופס והמאמן חואן קרלוס פררו. זמן קצר לאחר מכן, הודח בסיבוב השני בקווינס על ידי הבריטי ג'ק דרייפר – אם כי הצליח בהמשך החודש לנצח את ג'וקוביץ' בגמר ווימבלדון.

"כולנו ידענו שהוא לא היה צריך לנסוע לאיביזה", אמר פררו. המאמן, שבעבר הדריך את אלכסנדר זברב, לא מסתיר את התסכול לעיתים: "אנחנו כאן כדי ליצור את השחקן הגדול ביותר בזכות הכישרון וההזדמנויות שיש לו. אבל אם זה לא בוער בו, ואם הוא מסתפק בדירוג 15 בעולם, נוריד את הציפיות. אם זה המצב, יהיה לי קשה מאוד להמשיך לעבוד איתו".

בסצנות האחרונות של הסדרה, אלקראס שואל את עצמו האם יש לו את "המנטליות להפוך לשחקן הגדול בהיסטוריה".

"כרגע? אני לא יודע", הוא מודה. "אני עוד צעיר, יש לי הרבה לפניי, אבל ממה שחוויתי עד כה – אני מעדיף לשים את האושר לפני כל הישג. להיות מאושר זה הישג, ואושר – לא תמיד קל למצוא".