אולם למרות ההדחה, המשיך הקצין לפקד על היחידה ואף הגיע ליחידה ופיקד באופן ישיר על החיילת שהתלוננה נגדו. כמו כן, התחקיר העלה כשלים בדרך בה התקבלה ההחלטה של מפקד הפיקוד להדיח את הקצין מתפקידו. התחקיר קובע כי הקצין עבר עבירת משמעת ולאחר שידע כי הופסק תפקידו הוא המשיך למלא אותו.
גורם צבאי מסר: "במסגרת תחקיר שהתבצע בראשות מפקד פיקוד הצפון באשר לתהליך סיום תפקידו של הקצין, ובפרט בדבר הגעתו של הקצין לבסיס, מפקד הפיקוד סיכם כי התהליך הפיקודי אל מול הקצין התנהל בצורה נכונה, מהריאיון עימו ועד סיום תפקידו של הקצין והרחקתו מהבסיס ומהמתלוננות. מדובר במענה טוב שאפשר את המשך החקירה מבלי לפגוע במתלוננות מיד, ותוך שמירה על פרטיותו של החשוד".
"לא היה צורך מבצעי שמבטל את הרחקתו מהבסיס"
עוד ציין: "מפקד הפיקוד הבהיר כי הרקע לתחקיר הוא חשד בעבירת הטרדה מינית ומעשה מגונה וכי עבירות אלו חורגות מסרגל הערכים של צה"ל והחברה הישראלית ולהן אין מקום בצה"ל, ובוודאי כשמדובר בקצין בדרגתו של החשוד. אי הוצאת הבירור של מפקד הפיקוד עם החשוד במיידי לרבות הסבר מפורט של ההחלטות והפעולות הפרקטיות הנדרשות היא תקלה".
עוד אומר הגורם הצבאי המתייחס לתחקיר: "באשר להגעת הקצין לבסיס לאחר סיכום האלוף על סיום תפקידו, קבע מפקד הפיקוד כי לא היה צורך מבצעי שמבטל את הרחקת הקצין מהבסיס. מתוך הקפדה על צנעת הפרט לא הגיעו הדברים לידיעת אנשי הלוגיסטיקה והשיח שנוצר עם הקצין במהלך מבצע 'עם כלביא' היה בגלל אי ידיעתם ולא מתוך כוונה לבטל או לסתור את הנחיית האלוף".
\'\'התובע לא עדכן את הפיקוד\'\'. מפקד פיקוד צפון, אורי גורדין בהערכת מצב (צילום: דובר צה"ל)
עוד ציין: "כמו כן, הגעת הקצין לבסיס הייתה לא ברשות וזאת בידיעתו את הנחייה שקיבל באופן ישיר מהאלוף שלא להגיע לבסיס על מנת שלא ייפגש עם המתלוננות. מפקד הפיקוד סיכם שמדובר בעבירה על פקודה ועבירת משמעת ברורה של הקצין".
הגורם הצבאי התייחס להתנהלות בין הפיקוד לבין הפרקליטות הצבאית: "בנוגע למייל שנשלח מטעם משא"ן הפיקוד לפרקליטות הצבאית, המייל היה שגיאה, לא היה צריך להישלח וגרם לבלבול".
"התובע קיבל מידע שהקצין הגיע לבסיס – ולא עדכן בכך את גורמי הפיקוד"
הוא המשיך וטען כי מפקד הפיקוד עמד על כך שלא נכון ששיח על נושא כה רגיש לא מתבצע בשיח ישיר על מנת למנוע אי הבנות בנושא, ועניין זה הוא שגיאה. עוד ציין בנוגע להודעות הפרקליט למתלוננות, "מפקד הפיקוד העיר על התנהלות התובע על כך שקיבל תלונה מהמתלוננות על הגעת הקצין לבסיס, והוא לא העיר או עדכן בכך את גורמי הפיקוד. לתובע יש אחריות כלפי המתלוננות ונכון היה לפחות לעדכן בנושא על מנת לשמור עליהן".
עוד ציין כי "מפקד הפיקוד הדגיש כי אין לדבר בשמו ללא אישורו המפורש, בפרט ציין שלא לא מקבל את אמירת התובע בנוגע להקפאת סיום תפקידו של הקצין בנסיבות מבצעיות ושמדובר בהודעה לא נכונה שלא נאמרה על ידי מפקד הפיקוד. מפקד הפיקוד סיכם כי הוא דורש מהפרקליטות הצבאית לקיים בירור אצל הפצ"רית באשר להתכתבויות אלו".
בסיכום התחקיר קובע מפקד הפיקוד האלוף אורי גורדין שמדובר באירוע שהחל בהתנהלות נכונה ובטיפול הולם, שהמשיכו בהתנהלות לקויה בסגל הפיקוד שהביאה לתוצאה לא טובה. "מפקד הפיקוד הצר על כך שלאור ההתנהלות לא הצלחנו כמערכת לשמור על המתלוננות כמצופה", אמר גורם צבאי.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.