קנצלר גרמניה פרידריך מרץ קיים היום (ראשון) שיחת טלפון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וקרא "לספק סיוע במהירות לאזרחים הרעבים" בעזה – כך על פי דיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP. על פי הצהרה של ממשלת גרמניה, הקנצלר "הביע את דאגתו העמוקה מהמצב ההומניטרי הקטסטרופלי בעזה".
עוד נכתב: "הוא קרא לראש הממשלה נתניהו לעשות כל שביכולתו כדי להשיג הפסקת אש מיידית. הוא קרא לו לספק לאוכלוסייה האזרחית הרעבה בעזה סיוע הומניטרי דחוף כעת. סיוע זה חייב להגיע לאוכלוסייה האזרחית במהירות, בבטחה ובכמויות הנדרשות". כזכור, היום ירדן ואיחוד האמירויות הצניחו סיוע הומניטרי ברצועה, וצה"ל החליט לנצור את האש לכמה שעות לצרכים הומניטריים.
השיחה הזו התרחשה לאחר סוף שבוע של הצהרות רבות מכיוון אירופה בנוגע לסיוע ההומניטרי ולסיום המלחמה – שהתחיל מהכרזה של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ביום חמישי, שבה אמר שיצהיר באו"ם בחודש ספטמבר על הכרה רשמית במדינה פלסטינית. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר עומד בפני לחץ כבד להכיר גם הוא במדינה פלסטינית, בעיקר מכיוונו של נשיא צרפת אבל גם מלחץ פנימי בבריטניה בנושא. נכון לעכשיו הוא מתנגד לכך בתוקף, בעיקר בשל רצונו להישאר ביחסים קרובים עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
עמנואל מקרון, קיר סטארמר (צילום: Ludovic Marin/Pool via REUTERS)
כמו כן, מנהיגי בריטניה, צרפת וגרמניה הכריזו ביום שישי בהצהרה משותפת כי "הקטסטרופה ההומניטרית" בעזה "חייבת להסתיים עכשיו" וכי "הגיע הזמן" שמלחמת ישראל נגד חמאס ברצועה תסתיים. "אנו קוראים לממשלת ישראל להסיר מיידית את ההגבלות על זרימת הסיוע ולאפשר בדחיפות לאו"ם ולארגונים הומניטריים לא ממשלתיים לבצע את עבודתם כדי לפעול נגד הרעב", אמרו ראש ממשלת בריטניה, נשיא צרפת וקנצלר גרמניה בהצהרה משותפת שפרסמה ממשלת גרמניה.
"אנו קוראים לכל הצדדים להביא לסיום הסכסוך על ידי השגת הפסקת אש מיידית", אמרו ראשי המדינות. "אנו מוכנים לנקוט פעולות נוספות כדי לתמוך בהפסקת אש מיידית ובתהליך מדיני שמוביל לביטחון ושלום מתמשכים לישראלים, פלסטינים ולכל האזור".
במקביל, מחר אמורה להיפתח פסגה בניו יורק המנוהלת על ידי צרפת וסעודיה, שמטרתה לגבש פתרון מדיני לקראת סיום המלחמה. עם זאת, הנוכחות בפסגה צפויה להיות נמוכה מהצפוי, ובממשל טראמפ שקלו אפילו למנוע הנפקת ויזות לנציגי הרשות הפלסטינית המבקשים לנסוע לארצות הברית לקראת הפסגה.
ממשל טראמפ התנגד לפסגה בטענה כי הכרה במדינה פלסטינית בשלב זה – וללא הסכם מוסכם בין ישראל לממשלה פלסטינית בת קיימא – תיתפס כגמול לחמאס על טבח שבעה באוקטובר.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".