צרכנות
"קניות פאניקה" – יש תופעה כזו: כך אתם מבזבזים יותר מדי כסף
המלחמה מול איראן חוללה מהפכה בדפוסי הצריכה הישראליים, החל מגל קניות פאניקה חסר תקדים בשבוע הראשון, ועד להאטה דרמטית בפעילות הקמעונאית בעקבות החשש מיציאה מהבית. הניתוח של המכון לחקר הקמעונאות חושף מעבר מהתנהגות דחופה ללא חישוב כלכלי להתנהגות זהירה המאיימת על היציבות הכלכלית לטווח הקצר ומעמידה סימני שאלה רציניים על עתיד המחירים בישראל.
הרגע שבו הכל השתנה
רגע לאחר התקיפה באיראן, הציבור הישראלי הסתער על מדפי המרכולים והעמיס עגלות בלי להכין רשימת קניות או להתבונן במחירים ובמבצעים. פשוט קנו מתוך דחף של אי-ודאות לגבי העתיד הקרוב – "אולי מחר יסגרו החנויות ונישאר חסרי יכולת לענות על הצרכים הבסיסיים שלנו".
תמונה זו של התנהגות צרכנית אימפולסיבית חסרת תקדים חוזרת על עצמה בכל מצב של משבר או מלחמה. המחקר הפסיכולוגי מלמד כי בזמנים של אי-ודאות, אנשים מנסים לקבל תחושת שליטה באמצעות רכישת מוצרים, תופעה המכונה "קניות פאניקה". במקרה הישראלי, החשש שמחר החנויות יסגרו יצר דרישה מיידית שהתעלמה מכל שיקול כלכלי או רציונלי.
זינוק בביקוש ללא תקדים
נתוני מועדוני הצרכנות הגדולים מצביעים על זינוק מאסיבי ברכישת תווי קנייה לרשתות מזון, מוצרי חשמל ומוצרים לבית, לצד עלייה ברורה בביקוש להטבות של חברות משלוח עד הבית. ההתנהגות הזו משקפת חשש מיציאה מהבית, רצון להצטייד למקרה של הארכת התקופה וחוסר ודאות כלכלית וביטחונית.
הצרכנים בישראל העדיפו לרכוש כמויות גדולות של מזון יבש, מוצרים בסיסיים ומוצרי צריכה ארוכי טווח, מתוך חשש ממחסור עתידי או שיבושים באספקה. רשימת המוצרים הנמכרים בכמויות חריגות כללה: אורז, פסטה, קמח, שמן, שימורי מזון, מוצרי ניקוי, תרופות ללא מרשם, וכמובן – נייר טואלט שהפך לסמל הקניות הפאניקה העולמיות מאז תחילת מגיפת הקורונה.
אחד ממנהלי הרשתות הגדולות מתאר: "לא ראינו דבר כזה מאז ימי המגיפה. אנשים נכנסו לחנות עם עגלות כפולות, מילאו אותן עד אפס מקום וקנו כאילו מתכוננים למצור של חודשים. לא היה שיח על מחירים, על מבצעים, על השוואות – פשוט קנו כל מה שהיה זמין".
שיבושים בשרשראות האספקה
המלחמה יצרה אתגרים משמעותיים בשרשראות אספקת המזון, שהחלו להשפיע כבר בימים הראשונים. המחסור בכוח אדם, בעיקר עקב גיוסי מילואים ופינוי יישובים, יצר צוואר בקבוק ראשוני במערך הייצור והאספקה. עובדים זרים, שמהווים חלק נכבד מכוח העבודה בחקלאות הישראלית, נמלטו או לא הגיעו לעבודה מחשש לביטחונם.
אליה כהן בכיר בתחום השינוע והובלה מציין שניכר קושי בשינוע בימים אלו, כתוצאה מחסימות כבישים, בדיקות ביטחון מוגברות ועומסים בנמלים, הוסיף מורכבות נוספת למצב. התחרות על חומרי גלם בין הצבא למשק האזרחי, לצד עיכובים בייבוא, יצרה לחץ נוסף על מערך האספקה שכבר היה מתוח.
נרשמה ירידה ניכרת בתפוקת ייצור המזון המקומי, בעיקר בגידולי פירות וירקות, חלב ועוף, בשל פינוי אזורי גידול בדרום ובצפון, מחסור בעובדים ושימוש הצבא בשטחים חקלאיים. מפעלי מזון בנגב המערבי נפגעו בתפוקתם, רפתות חלב סבלו מירידה משמעותית בייצור, ומשחטות עופות הפכו לצוואר בקבוק בשל מחסור חמור בכוח אדם.
אלעד שדמות חקלאי ותיק מהדרום מספר: "בתוך שבוע איבדנו 60% מכוח העבודה. החלק שנשאר פחד לבוא לעבודה, והחלק הזר פשוט נעלם. יש לנו יבול שמתקלקל בשדות כי אין מי לקטוף אותו".
החשש מהתארכות המחסור
מומחי תזונה וחקלאות מזהירים כי מה שלא נזרע או נשתל לא יהיה זמין בעוד מספר חודשים, מה שמעמיד בסיכון את אספקת המזון הטרי גם בעתיד הקרוב. אלעד שדמות מסביר: "אנחנו עומדים בפני בעיה של זמן. מה שלא נשתל עכשיו, לא נוכל לקטוף בסתיו. זה לא רק נושא של מחירים, זה נושא של זמינות מוצרים".
ישראל תלויה בריכוזיות גבוהה ביבוא דגנים – חיטה, תירס ואורז – ממספר מדינות מצומצם, מה שמגביר את החשש לשיבושים באספקה במקרה של החרפת המצב הביטחוני או סגירת נתיבי סחר מרכזיים כמו מצרי הורמוז. כ-85% מהחיטה המיובאת לישראל מגיעה מרוסיה ואוקראינה, ו-70% מהתירס מגיע מארגנטינה וברזיל.
התאמות המערכת לזעזוע
המדינה, רשתות המזון ומועדוני הצרכנות פעלו במהירות להרחיב את הסבסוד, להציע תווי קנייה והטבות, ולהציע משלוחים עד הבית כדי להקל על הציבור שנמצא תחת לחץ כלכלי וביטחוני כפול. משרד הכלכלה הוציא הנחיות מיוחדות לרשתות המזון להימנע מהעלאות מחירים בזמן המשבר, אך הנחיות אלו לא חלו על יצרנים.
הומלץ על מעורבות ממשלתית מיידית לאבטחת אספקת המזון, ניטור מלאים, תיעדוף שינוע והיערכות ל"תרחיש קצה" של מחסור ממושך. השר נפתלי בנט הורה להקים מטה לוגיסטי מיוחד לטיפול באספקת מזון בזמן חירום, ובד בבד החלו מגעים עם מדינות ידידותיות להבטחת אספקה חלופית במקרה הצורך.
המעבר מפאניקה לזהירות מוחלטת
מדיווחי מנהלי רשתות המזון הגדולות בישראל, השבוע השני למלחמה החל בסימן שלילי דרמטי. החנויות נותרו ריקות מכיוון שהציבור חושש לצאת מהבית למקומות ציבוריים שמא ייתפס באמצע סיבוב הקניות בזמן אמת של אזעקה ללא זמינות למרחב מוגן.
החשש הכפול של הציבור התמקד בשני היבטים עיקריים: הראשון – הפחד להיתפס מחוץ לבית ללא מרחב מוגן זמין כאשר נשמעת אזעקה. השני – החשש להשאיר ילדים וקשישים ללא השגחה בביתם שיצטרכו להתמודד לבדם עם הכניסה למרחב מוגן. "אם אני בסופר וקורית אזעקה, איך אני יודע שהילדים שלי יספיקו להיכנס לממ״ד?" שואלת אם לשלושה מירושלים.
מנהלת סניף של רשת מזון גדולה בתל אביב, מתארת את המצב: "זה כמו שהחנות הפכה לעיר רפאים. אחרי שבוע של טירוף מוחלט, פתאום אין אף אחד. המדפים מלאים, המוצרים זמינים, אבל אין קונים. זה כמו סרט אימה כלכלי".
הצטמצמות המזווה והפחתת הצריכה
הקניות המרובות שביצע הציבור בימים הראשונים החלו לשמש אותו בימים הבאים לסיום המצרכים ולצמצום המזווה והמקפיא. תופעה זו יצרה מעגל שלילי בפעילות הקמעונאית, כאשר הביקוש הנמוך יצר לחץ על הרשתות לפנות מלאים ולמשוך קונים.
"אנשים קנו מזון לחודשים קדימה", מסביר איתן שטרנר מהמכון לחקר הקמעונאות, "עכשיו הם יושבים בבית עם מזווה מלא אורז ופסטה ופשוט לא צריכים לקנות כלום. זה יוצר מצב שבו הרשתות נותרות עם מלאים גדולים ובלי קונים".
המצב החריג הזה יצר דינמיקה מוזרה בשוק: מחד גיסא, הרשתות ניסו לפנות מלאים באמצעות מבצעים אטרקטיביים, ומאידך גיסא, חברות המזון ממשיכות להעלות מחירים. התוצאה היא מבצעים שנראים מפתים על פני השטח, אך בפועל הסל התייקר.
המחירים בצל המשבר – עליות ללא רחמים
למרות הקיטון הדרמטי בהיקפי המכירות, יצרניות שונות החליטו להעלות מחירים דווקא בתקופה זו. בבדיקה שערך המכון לחקר הקמעונאות, הוצג שהמחירים זינקו באחוזים בודדים בימים לפני המלחמה ובימי המלחמה עצמם, כאשר קיים קיטון בהיקפי המכירות שלא הובילו לירידות מחירים אלא להיפך.
קמעונאים רבים העבירו אותות על חוסר האמפטיה של היצרניות, שלא המתינו לתום ימי הלחימה מול איראן לפחות, אם לא מול החמאס בעזה, על מנת שלא להכביד על כיסו של הצרכן. אך הדרישות הגיעו לאוזניים ערלות.
חברת שטראוס, למשל, העלתה את מחיריה לקמעונאים ובסופו של דבר לצרכן. תגובה של אחד הקמעונאים הוותיקים בשוק משקפת את הכעס הרחב: "כמו שהשוק חיכה לשטראוס בימי משבר הסלמונלה והחזיר נאמנות למותג, כך ציפינו לנאמנות חוזרת מצידם אך זה לא מה שקיבלנו".
גם חברות אחרות הצטרפו לגל ההעלאות: תנובה העלתה מחירי מוצרי חלב, אסם העלתה מחירי לחם וביסקוויטים, ואפילו חברת סוגת הודיעה השבוע לעליות מחירים בטענה לעלייה בעלויות חומרי הגלם שנתון זה נמצא שנוי במחלוקת.
ההשפעה על התנהגות הקניות
התופעה יצרה התנהגות קניות מוזרה: צרכנים שכן מגיעים לחנויות מגלים מבצעים שנראים מפתים, רצים לממש את ההזדמנויות, אך מגלים לבסוף שהסל התייקר גם בעקבות עליות המחירים וגם בעקבות הצורך לצמצם פערים. "זה כמו מלכודת פסיכולוגית", מסביר איתן שטרנר, "הצרכן רואה מבצע 50% והרגש שלו אומר לו שזה כדאי, אבל למעשה המחיר הבסיסי עלה ב-30%, אז הוא בעצם משלם יותר ממה ששילם לפני המבצע".
עונת הקיץ המאתגרת
חודשי יולי ואוגוסט אינם מאופיינים כחודשים המוצלחים יותר ברשתות המזון, וזאת מסיבה שאלו חודשי התיירות העיקרית של השנה ומשפחות רבות אינן נמצאות בביתם. ילדים בקייטנות שמלווים בשירותי הסעדה, נסיעות לחו"ל, ופעילות חוץ מוגברת – כל אלה מצמצמים את הצריכה הביתית באופן טבעי.
עם ההשלכות של ימי המלחמה, התחזית אפורה יותר ומשאירה סימן שאלה גדול כמה הצרכן ישלם יותר בקרוב. "אנחנו נכנסים לקיץ הכי קשה שהיה לענף המזון מזה שנים", "המלחמה, עליות המחירים, והירידה הטבעית בצריכה של הקיץ – זה משולש שיכול לפגוע קשה בכיסו של האזרח הישראלי".
הכתבה נכתבה בשיתוף On.Top – מרכז המומחים למלנומה וגידולי עור
מרכז המומחים למלנלומה וגידולי עור On.Top, בהובלת פרופסור גל מרקל מהאונקולוגים המובילים בארץ, מנהל ביה”ח לסרטן בבילינסון וסגן מנהל מרכז רפואי רבין וד"ר עופר רייטר רופא מומחה לרפואת עור ומין רופא בכיר ומנהל מרפאת סקר וגילוי מוקדם במערך העור של המרכז הרפואי רבין, בית חולים בילינסון. במרכז מאמינים שהצעד הראשון להגנה על הבריאות – מתחיל באבחון מקצועי בזמן. צוות המרכז כולל רופאי עור מומחים לגידולי עור ולמלנומה, עם ניסיון עשיר באבחון מוקדם וטיפול ממוקד בנגעים עוריים חשודים.
למה דווקא עכשיו?
שכיחות סרטן העור נמצאת בעלייה מתמדת. בישראל, מדינה שטופת שמש עם אוכלוסייה בעלת עור בהיר, הסיכון לחשיפה לנזקי קרינת UV גבוה במיוחד – וגם הסיכוי להתפתחות נגעים מסוכנים.
החדשות הטובות? סרטן עור – ובראשו מלנומה – ניתן לאיתור מוקדם, ולעיתים אף בשלבים שבהם ההחלמה מלאה ואינה דורשת טיפול אונקולוגי כלל.
ד"ר עופר רייטר – מומחה לרפואת עור ומין ואבחון סרטן העור:
“בסרטני עור, כמו בסרטנים אחרים, המטרה שלנו היא לאתר את הגידול בשלב המוקדם ביותר שניתן, שכן בשלב זה הטיפול הוא פשוט ומהיר ולעיתים אף מתבצע עוד בביקור במרפאה. אם אנחנו מאחרים את המועד ומגלים את הגידול בשלב מתקדם, הטיפולים הם מורכבים והסיכויים להחלמה מלאה נמוכים משמעותית. לכן, לתדירות הבדיקה חשיבות מכרעת על מנת שלא לאחר את המועד”
איך מתבצעת הבדיקה?
בדיקת עור מקצועית ב־On.Top מבוצעת בשני שלבים:
- סקירה קלינית מלאה של העור בעין בלתי מזוינת – כולל אזורים נסתרים כמו הקרקפת, הגב, בין האצבעות ואפילו מתחת לציפורניים.
- בדיקה בדרמוסקופ – מכשיר אופטי שמאפשר לרופא להתבונן מעט פנימה אל תוך העור ולזהות שינויים מבניים שאינם נראים בעין רגילה.
הדרמוסקופ, שמכונה “הסטטוסקופ של רופאי העור”, כולל זכוכית מגדלת, סנן ומקור אור מקוטב – ומאפשר זיהוי מדויק של נגעים פיגמנטריים ולא פיגמנטריים כאחד.
ד"ר דנה שלמון – מומחית ברפואת עור ואבחון מוקדם במרכז OnTop
“הדרמוסקופ הוא יותר מזכוכית מגדלת. הוא מצויד באור מקוטב שהופך את השכבה העליונה של העור ל״שקופה״ ומאפשר לנו להציץ פנימה. כך, מתגלים מבנים ותבניות אשר לא גלויים לעין רגילה ואשר מאפשרים לנו לבצע אבחנה מדויקת הרבה יותר”
לא רק מה שרואים – גם מה שמשתנה
אחד האתגרים הגדולים באבחון הוא לזהות שינוי קל במראה שומה קיימת (נקודת חן) או הופעה של נגע חדש וקטן – שינוי שעשוי להעיד על תהליך ממאיר.
לכן, מעבר לבדיקה הרגילה, On.Top מציע גם מיפוי שומות ממוחשב – מערכת מתקדמת שמצלמת את כלל השומות בגוף ברזולוציה גבוהה, מבצעת השוואה אוטומטית של השומות לאורך זמן (של כולן, אפילו אצל מטופלות ומטופלים עם מעל ל-1,000 שומות!) ומזהה סטיות מזעריות באמצעות בינה מלאכותית וניתוח אנושי מקצועי.
מתאים במיוחד לאנשים עם:
- ריבוי שומות (נקודות חן)
- עור בהיר ונמשים
- היסטוריה משפחתית של סרטן עור
- חשיפה מרובה לשמש או שימוש במיטות שיזוף
ומה אם הנגע חשוד?
כאן היתרון של מרכז המומחים On.Top לא תצטרכו לחכות לתשובות או לעבור בין מרפאות.
הכל במקום אחד, תחת אותה קורת גג, תעברו את כל שלבי הבירור והטיפול:
- ביופסיה מהירה במקום
- הסרת נגעים עורים במידת הצורך
- ייעוץ אונקולוגי במידת הצורך
פרופסור גל מרקל – אונקולוג עור מומחה
“אחד הדברים שהכי מקשים על מטופלים ומטופלות זה עניין ההפניות – רופא העור מזהה את נגע חשוד ומפנה לכירורג. הכירורג ראשית פוגש את המטופל לייעוץ ואז מתאם תור לחדר ניתוח. לעיתים עוברים יותר מארבעה חודשים בין האבחנה של רופא העור עד להסרה של הנגע. לכן, בחרנו בOn.Top לקצר תהליכים ולבצע את ההסרה של הנגע, במידה ויש צורך בכך, במסגרת אותו ביקור אצל רופא העור.”
זכרו: שומות מסוכנות לא תמיד מופיעות במקומות גלויים
ד"ר דן וודוביץ – מומחה ברפואת עור ואבחון מוקדם במרכז OnTop
"רבים מדמיינים שומה מסוכנת ככתם שחור על הפנים או החזה – אבל בפועל, נגעים סרטניים מופיעים לעיתים באזורים מוצנעים או לא נגישים לעין והם לא תמיד עם פיגמנט. לכן, רק בדיקה מקיפה של כלל שטח העור ע"י רופא עור מיומן ומומחה באבחון נגעי עור – יכולה להבטיח אבחון מדויק."
לסיכום
בדיקת עור אחת בשנה יכולה לעשות הבדל של חיים.
ככל שהאבחון מוקדם יותר – כך הטיפול פשוט יותר, ממוקד יותר, וסיכויי ההחלמה גבוהים במיוחד.
On.Top – מרכז המומחים למלנומה וגידולי עור
ONE STOP – אבחון וטיפול במקום אחד
מרכז המומחים On.Top בהובלת פרופ' גל מרקל, אונקולוג וד"ר עופר רייטר אגר, רופא עור מומחה, תקבלו מענה מקיף החוסך מכם התרוצצות מיותרת ופרוצדורות מעיקות. שירות הוליסטי 360° תחת קורת גג אחת – אבחון ראשוני, מעקב תקופתי, פרוטוקול טיפולים מותאם אישית ומכשור מהמתקדמים בעולם.
לתיאום פגישה: 054-7117999
ontop-md.co.il
הכתבה נכתבה בשיתוף On.Top – מרכז המומחים למלנומה וגידולי עור
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
שמלות צנועות לנשים, נעליים לנשים, נעליים לגברים, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
כפכפי סלייד, אופנת, שמלות קיץ, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
שמלות צנועות לנשים, נעליים לנשים, נעליים לגברים, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
כפכפי סלייד, אופנת, שמלות קיץ, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/