טלוויזיה
קושמרו ניסה בכוח להוציא מדדי שמחי ביקורת
מהדורת שישי בערוץ 12, פתחה אמש בצונאמי של ידיעות רעות, אחת יותר מהשנייה, שאם רוצים להישאר שפויים ולא לחטוף התקף זעם בלתי נשלט, עדיף לא להקשיב להן ולהיכנס לתוך שבת המלכה שלווים ונינוחים.
אולם עזבו לרגע את העובדה שהידיעות מרתיחות, הן מעוררות תמיהה שמשהו לא טוב עובר על נתניהו. מי ששוכח את השם של בנו וקורא לו אברהם במקום אבנר, לא אומר דרשני? או כמו שהוא טעה בזמנו בתאריך שבו קרה המחדל של השביעי באוקטובר, או כמו שהוא זרק השבוע לחלל האוויר את המספר 18 שחשודים בהצתת השריפות, כשהיה מדובר בשלושה בלבד. האיש מנהיג מדינה במצב מלחמה וכאוס בכמעט כל תחום בתוך הארץ ומחוצה לה, האם לא נדרש ממנו להיות במיטבו פיזית ומנטלית? כולנו חוטאים בכך שאנו לפעמים שוכחים שמות, אבל השם של ילדך, עצמך ובשרך?
מה שבטוח שהאיש וירטואוז יוצא מן הכלל בתחום המניפולציות והתירוצים, וכאשר הבין שטעה בשם של בנו, הסביר שבסך הכל הוא רצה לבדוק את עירנות הקהל, וברקע רואים את אמיר אוחנה מצחקק בהנאה. על מה? בטח לא על איזושהי הכרזה היסטורית של נתניהו שיש בה תקווה לעתיד טוב יותר, שבמקומה קיבלנו בדיחה דלוחה על חשבוננו. אז וירטואוז שמירטואוז, עם וירטואוזיות לא בונים מדינה.
המהדורה התחילה עם האמירה המקוממת של סמוטריץ' שלא מבין למה מערכת החינוך צריכה לשבות ביום א' הקרוב, רק כי יקוצצו כמה אחוזים משכר המורים והגננות שלטעמו יכולים לספוג אותם, כמו שהמילואימניקים יכולים לספוג עוד ועוד סבבים של גיוסים. אפרופו גיוסים אמר קושמרו: "כמה סמלי שיום הולדת 77 של המדינה נפתח בהחלטה לגייס עשרות אלפי חיילי מילואים". ואני אוסיף בעוד עשרות אלפים אחרים מקבלים פטור מראש הממשלה רק כדי לשמור על כיסאו.
קושמרו תמה עד כמה סמוטריץ' לא מתבייש להתייחס בזלזול למשכורות אנשי החינוך שבקושי מרוויחים 6000 שקלים בחודש, כאשר לא רק שהוא עצמו לא עושה מילואים (שלא לדבר על גיוסו המפוקפק לצבא), אלא שמשכורתו לא תקוצץ ועוד תעלה, מכיוון שהממשלה עומדת ליזום חקיקה חדשה להעלאת משכורתם של אנשיה. אך ראה זה פלא. הקיצוץ המדובר לא חל על חלק מבתי הספר מהמגזר החרדי. אימוג'י של פרצוף מופתע, מישהו?
תיראו אף מופתעים, שסוף סוף גילינו מי הבוס האמיתי, אם עד עכשיו פקפקתם או לא הייתם בטוחים. סמוטריץ' שלא עובר את אחוז החסימה , אמר שהשבת החטופים היא לא המטרה הכי חשובה ועוד לפני שהספקנו להתעטש, נתניהו מיהר לאמץ את הגישה הזו ולהסכים איתו, כשהכריז בחידון התנך, "במלחמה יש יעד עליון והיעד הזה הוא ניצחון על אויבינו", שזה בניגוד לדעת רוב העם, הוסיף קושמרו. להזכירכם, שעד לפני לא מעט זמן, נתניהו גרס אחרת. אז לאיזה נתניהו להאמין?
והמהדורה המשיכה עם מחדל השריפות, שאפילו דדי שמחי, שלא נוהג לבקר את הממשלה כמו שאר אנשי הפאנל, נשאל מה דעתו עליהן כמי שהיה בעבר נציב כבאות והצלה, והסביר מה הממשלה צריכה לעשות בעתיד אם שוב תפרוצנה שריפות. כאשר שמחי מסביר איך הממשלה צריכה לנהוג, שלא במתכוון, הוא בעצם מודה שהממשלה לא נהגה נכון ושהיה פה מחדל. מחדל נוסף מספר? מרוב מחדלים כבר הפסקנו לספור. ואני שואלת את שמחי, בחייאת, איך אתה יכול להתחמק מלהתייחס לביקורת המתבקשת של קושמרו, שבמקום שיגיעו כספים לשרות הכבאות על מנת לתגבר ולחזק אותו, אותם כספים יועדו למשרדים הזויים כמו: המשרד למשימות לאומיות, או המשרד לזהות יהודית, שרק השד יודע מה משמעותם.
מסתבר על פי דיווחו של קושמרו, שהממשלה הקודמת רצתה לרכוש מטוסי בלאק הוק לטייסת כיבוי, אך בן גביר גנז את היוזמה על רקע מאבקיו במפכ"ל שבתאי. ואולי הוא חשב שבעזרת אקדח הצעצוע שלו הוא יצליח לכבות שריפות.
גם לא ראיתי שדדי שמחי שמאמין שמלחמה עצימה בעזה תביא את החטופים ומציג את האני מאמין שלו כשהוא מפרט איך היא צריכה להיראות, לא מתייחס לביקורת של ישראל זיו, הנמסיס שלו בשולחן הפאנליסטים, שאמר שעד שיוגשמו כל תחבולות המלחמה ששמחי מציע, טובות ככל שיהיו, החטופים ימותו.
פרט שולי? ובכן, אם היום נתניהו גורס שהחטופים כבר לא בראש סדר העדיפויות, לא אתפלא שבהמשך, הסוגיה הזו תהפוך לפרט שולי. יחד עם זאת, יש לדייק, ששמחי הבהיר את עצמו ואמר שבנושא החטופים צריך להחליט האם מחזירים את כולם בבת אחת או בפעימות, והודה שיש פה בעיה.
במהלך המהדורה נאמרו כמה דברים מעוררי מחשבה. כמו השאלה שהעלה אברמוביץ', האם לאור המחדלים האינסופיים של הממשלה ואי השגת ניצחון מוחלט על ארגון טרור מוחלש, אחרי שנה וחצי, יש לה בכלל זכות מוסרית שוב לגייס מילואימניקים שיצאו לקרב ללא מטרה ברורה וסיכנו את חייהם.
או גיא פלג והפנינים שהוא תמיד מפיק , שקבע וצדק כי הדבר שייזכר מביבי הוא לא התדמית של מר בטחון, אלא מר אסונות שהתרחשו בכל הקדנציות שלו.
ואסיים באמירה של אחד המילואימניקים שקושמרו ראיין אמש, שמאחוריו מאות ימים של גיוסים חוזרים ונשנים, המעמידה דברים על דיוקם בלי להתפלסף יותר מדי. והאיש אומר שכתומך ליכוד לשעבר, הוא לא יתמוך בה יותר, בעיקר בגלל חוק ההשתמטות שהמפלגה מקדמת, שמשמעותה אחת: המילואימניקים לא נלחמים למען הישרדותה של המדינה, אלא למען הישרדותה של הקואליציה.
מה בעצם עושה מרב מיכאלי בימים האלה? היא יו"ר לשעבר של מפלגה שלא קיימת, נואמת בכנסת ובעיקר מצייצת. לאחרונה דווקא פעלה במלוא המרץ להעברת חוק עקרוני ואדיר להנצחתה של גולדה מאיר. כן, זה מה שחשוב עכשיו. כמו ההתעסקות שלה בזמנו, כשרת תחבורה, בטמפרטורת המזגן ברכבת. תמיד ידעה להתרכז בעיקר.
מיכאלי היא סמל נוסף ולא יחיד לכישלון האופוזיציה. זו שלא מצליחה לקבל אהדה מהציבור, שמתפרקת מתוכה ושבניגוד לכל היגיון בסיסי, חברי כנסת עוזבים אותה ועוברים לתמוך בממשלה. מדובר בהתפוררות גם של המבנה וגם של התוכן.
זו אופוזיציה שלא יודעת אפילו לקבוע מי יעמוד בראשה. לפי הסקרים האחרונים, היחיד שמקבל תמיכה ואהדה ציבורית הוא נפתלי בנט, מועמד שלא נמצא בה. האחריות רובצת כמובן על יאיר לפיד ובני גנץ, אבל מי שמצליחה לחמוק מתחת לרדאר היא מחוללת המחדל הפוליטי הגדול בכל הזמנים.
בקוצר ראייתה וביהירותה, סירבה מיכאלי להתאחד עם מר"צ, ובכך נתנה את השלטון לנתניהו במתנה. אם היו מתאחדות, סביר שלנתניהו היו 61 מנדטים בלבד, ולא ממשלה יציבה שתחזיק מעמד כנראה עד סוף הכהונה.
כמעט בכל דבר שהיא מאשימה את הממשלה, מיכאלי חטאה בו בעצמה. למשל בשינוי רדיקלי של עמדותיה. אחרי שהרימה את דגל הפמיניזם והאל־הורות, למיכאלי כבר ילד שלישי מפונדקאות. "האידיאולוגיה מתנגשת עם החיים עצמם", תירצה בזמנו. אבל כמובן שאין טעם להתעסק בעבר, אלא בהווה.
בימים אלה מיכאלי מחממת כיסא ומתפרנסת מהקופה הציבורית כלא עושה כלום. בעצם, סליחה, היא כן עשתה. לפני שלושה חודשים הקליטה פודקאסט לנקות את שמו של סבה, ישראל קסטנר, שהואשם בכך ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן השואה.
טענה נוספת שמופנית כלפי הממשלה: שרים מיותרים שמכהנים בתפקידים ריקים מתוכן ואף אחד לא חושב לוותר על משרתו ומשכורתו בימים קשים כלכלית אלו – אפשר להפנות גם אליה. במה היא תורמת עכשיו?
האם היא האדם הכי נכון והכי אפקטיבי שיכול לבקר את הממשלה בימים בלתי נסבלים אלה? מיכאלי כמעט לא זוכה לאהדה מהציבור. כל אדם יכול להבחין בכך שהיא משוללת האנרגיות והאופק הערכי־אידיאולוגי־ביצועי־ארגוני שנדרשים מאופוזיציה לוחמת.
אפשר לא לאהוב את יאיר גולן, אבל האיש מלא להט. אפשר להיבהל ממירב בן ארי, אבל מדובר בלוחמת. יש אחרים שבולטים, כמו ולדימיר בליאק, יוליה מלינובסקי, מירב כהן ועוד. משפיעים, מובילים, נוכחים.
אילו למיכאלי הייתה טיפת יושרה, הייתה מתפטרת מזמן ועושה לביתה, או לשני בתיה – לא ברור מהם סידורי הלינה שלה עם בן זוגה.
אפרופו בן זוגה ליאור שליין: בשל עודף חשיבות עצמית, הוא מחזיק מעצמו אדמו"ר החילוניות ומוביל דעה. אחרי שכל מיזם תקשורתי שנגע בו נכשל, התפרק ונסגר, כיום הוא עושה "סטנד־אפ" פוליטי. בריאיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" תקף את הציבור הליברלי שרואה בבנט ובליברמן מועמדים לגיטימיים לראשות הממשלה.
גם לפיד אינו אופציה לדידו. כלומר, כל מי שהוא לא הוא עצמו או בת זוגו או כזה שעומד על הבלטה האידיאולוגית הספציפית שעליה הוא דורך – פסול. מהריאיון עולה שלשליין יש פנטזיות פוליטיות. עמית סגל משוכנע שפניו לכנסת. בדיעבד, אולי בכלל הוא היה תמיד הפוליטיקאי והיא עשתה בידור וסאטירה.
יש לו רעיונות, הוא יודע מה צריך לעשות. במופע שלו, למשל, הוא אומר שצריך לגייס את החרדים לא רק לצבא, אלא למאה ה־21. למה בעצם? מי אתה שתגיד לאנשים אחרים כיצד לחיות? מי הופך אותך ואת המאה שאתה חי בה לנכונה ואת העבר ואת הסגירות והפרישות לטעות?
תחושת הצדק האינסופית היא מחלה שמאלנית ידועה. ההרגשה שרק הם טובים, רק הם יודעים, רק הם מתקדמים, וכל האחרים פחות מוסריים, פחות מבינים – זו מחשבה שהיא לא רק לא נכונה, אלא גם מרחיקה מצביעים. אגב, גם הוא טען שמיכאלי טעתה שלא התאחדה עם מרצ, אבל ממנה, מן הסתם, אין לו שום תביעה.
כשתוקפים את הממשלה, צריך לבוא עם אלטרנטיבה ראויה. ההתנשאות המיכאלית־שליינית הזאת מסמלת שגם בצד השני צריך לעשות חשבון נפש אישי וגם תפיסתי. הזוג הזה מטיף לכל העולם, אך לרגע לא לעצמו. אף אחד מהם לא שואל איפה כשלתי, מה בגישה שלי לא נכון.
להגיד שביבי נכשל זה אולי נכון, אבל לא מספיק. גנץ ולפיד צריכים להבין מדוע הציבור בורח מהם, מיכאלי חייבת לדעת שהיא כבר אינה רלוונטית למזג הפוליטי העדכני. את הראשה – את גם אשמה.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות