קהילת יהודי ספרד ופורטוגל בלונדון עומדת כעדות הן לחוסנו המתמשך של העם היהודי והן להתפתחותה של החברה הבריטית. קהילה זו, שנוסדה בשנת 1657 על ידי יהודים ספרדים שנמלטו מרדיפות בספרד ובפורטוגל, תופסת מקום ייחודי בהיסטוריה – והיא מייצגת רגע מכונן בחזרתם של יהודים לאנגליה לאחר מאות שנות היעדרות.
חזרתם של היהודים לאנגליה באמצע המאה ה־17 הייתה תהליך מורכב, שנבע משילוב של גורמים. אוליברקרומוול, הלורד פרוטקטור של אנגליה, זיהה את היתרונות הכלכליים הפוטנציאליים הטמונים בסוחרים ואנשי כספים יהודים. גישתו הפרגמטית לממשל, לצד מידה מסוימת של סובלנות דתית, יצרו סביבה נוחה יותר לשובם.
מרכזי במיוחד היה מאמציו של רבי מנשה בן ישראל, תלמיד חכם בולט מאמסטרדם. עצומה ששלח לקרומוול, ובה קרא להשבת היהודים לאנגליה מטעמים דתיים וכלכליים, השפיעה באופן ניכר על דעת הקהל. אף שהייתה התנגדות מסוימת מצד קבוצות דתיות, תחושת הסובלנות שגברה באנגליה סללה בסופו של דבר את הדרך לחזרתם.
עם זאת, חשוב להדגיש כי קבלה זו לא הייתה מהלך רשמי ומעוגן בחוק, אלא הבנה בלתי פורמלית שאפשרה ליהודים לחזור ולנהל את חייהם הדתיים בגלוי. חרף כך, הייתה זו נקודת מפנה מכרעת בהיסטוריה של יהדות בריטניה, שהניחה את היסודות לקהילה המשגשגת הקיימת כיום.
תחילה התיישבה הקהילה ברחוב Creechurch Lane בעיר לונדון, ומאוחר יותר עברה לרחוב Bevis Marks – שם נמצא גם כיום בית הכנסת שלה. בית כנסת זה נחשב, להערכת רבים, לבית הכנסת היהודי הפעיל הוותיק ביותר בעולם – עדות לחוסן ולרוח המתמשכת של הקהילה.
במהלך הדורות מילאה הקהילה תפקיד חשוב בחיי החברה הבריטית. אנשיה תרמו תרומות רבות בתחומי הפיננסים, המסחר והאמנויות. עם זאת, הקהילה התמודדה גם עם אתגרים, לרבות גילויי אפליה – בעיקר בתקופת האינקוויזיציה הספרדית ובשואה.
קהילת יהודי ספרד ופורטוגל בלונדון (צילום: פרטי)
"התורה שייכת לכלל ישראל – ולכן עליה להיות נגישה לכלל ישראל"
הרב יוסף דואק, מהבולטים שבמנהיגי היהדות הספרדית, סיים לאחרונה כהונה בת 12 שנים כרב הראשי של הקהילה. נולד בלוס אנג'לס למשפחה שורשית במסורת הספרדית, ודרכו החלה בלימוד תורה מעמיק. בהשפעת משנתו של הרב עובדיה יוסף, הקדיש את חייו ללימוד ומנהיגות.
לאחר שסיים את לימודיו בארץ, נשא לאישה את מרגלית בר שלום, נכדתו של הרב עובדיה יוסף. עם שובו לארה"ב שימש כרב בקהילה בברוקלין, שם התבלט בשיעוריו התורניים ובבניית קהילה יהודית תוססת. בהובלתו, הקהילה בלונדון פרחה, והוא הפך לדמות מוערכת גם מחוץ לקהילתו.
מעבר לתפקידו כרב, פעל הרב דואק רבות למען חינוך יהודי. הוא הוביל פיתוח של תוכנית לימודים קפדנית בבית ספר יהודי, מתוך מטרה להקנות לתלמידים יסודות איתנים בתורה ובמסורת. הוא גם ייסד את "החבורה", פלטפורמת למידה מקוונת המחברת בין לומדים ומלומדים ברחבי העולם. מטרתה – הנגשת התורה הספרדית הקלאסית לקהלים רחבים. כיום כוללת הפלטפורמה מנויים מ־23 מדינות ואלפי שעות שיעורים מוקלטים, אליהם ניגשים מאות משתמשים. כך נבנתה קהילה וירטואלית תוססת, המחברת בין לומדי תורה ברחבי העולם. הרב דואק פעיל גם בזירה הדיגיטלית, עם ערוץ יוטיוב, חשבון אינסטגרם, נוכחות בטוויטר תחת השם "הרב דווק", ועדכונים שוטפים בוואטסאפ.
במהלך שהותו בברוקלין כתב את הספר "הלכות ברכות" באנגלית, וכן חיבר את הספר "ברכות שמים". בפרוס דרכו החדשה בישראל, מודע הרב דואק לאתגרים המאיימים על הקהילות היהודיות בעידן המודרני: עליית האנטישמיות, קצב השינויים הטכנולוגיים, והצורך לחבר את הדור הצעיר ליהדות. "עלינו להתאים את היהדות לצרכים ולאינטרסים שלהם", מדגיש הרב דואק, תוך שמירה על ערכים ומסורת.
קהילת יהודי ספרד ופורטוגל בלונדון (צילום: פרטי)
"אם יש דבר אחד שהחזיק את עמנו לאורך 3,000 שנה – זו התורה", הוא מוסיף באמונה עמוקה. "התורה שייכת לכלל ישראל – ולכן עליה להיות נגישה לכלל ישראל". הרב דואק גם מציין לטובה את ועידת רבני אירופה (CER) שתמכה בפעילותו לאורך השנים: "ה-CER מאפשר קשרים שלא יסולא בפז… הוא חיבר את הקהילה שלי לחשמל – לקשר עם קהילות בכל רחבי אירופה".
עזיבתו של הרב דואק מסמנת את סיומו של עידן, אך גם פתחה פתח להמשכיות ולהתחדשות. מורשתו, תורתו והקהילה שבנה ימשיכו להאיר דרך לקהילות יהודיות באירופה ובישראל. סיפורה של קהילת יהודי ספרד ופורטוגל בלונדון הוא עדות לחוסן, להסתגלות ולמחויבות לאמונה, ללימוד ולחיי קהילה. בהשראת עברה, ובליווי מנהיגים עתירי חזון – תמשיך הקהילה לעצב את פניה של יהדות בריטניה גם בעתיד.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.