התובע, יליד 1974, בן למשפחה חרדית, התגייס לצה"ל בשנת 1999 ושירת במשך שנים רבות בתפקיד קבורה וזיהוי חללים – תפקיד שבו נחשף שוב ושוב לזוועות המלחמה. בין היתר תיאר את השתתפותו בזיהוי חללים באסון הנגמ"ש בציר פילדלפי ב-2004, בטיפול בגופות אסון הכרמל, בנפגעים ממבצעי "עמוד ענן" ו"צוק איתן", וכן בפינוי בתי קברות במהלך ההתנתקות. לדבריו, ליווה משפחות שכולות באופן אישי ואף השתתף באזכרות ואירועים משפחתיים, מה שהגביר את הפגיעה הנפשית.
בשנת 2016 פנה הקברן לראשונה בבקשה להכיר בו כנכה צה"ל, אך לאחר ארבע שנים נדחתה בקשתו בטענה כי הוא סובל רק מ"הפרעה חרדתית דיכאונית קלה". לאחר מכן פנה לעו"ד יואב אלמגור, שהגיש ערעור בשמו לבית המשפט.
בפסק הדין נכתב כי ועדת הערעורים התרשמה מעדותו הישירה של הקברן, כמו גם מחוות דעתו של מומחה בתחום הפסיכיאטריה, שקבע כי הוא סובל מ־PTSD חמור כתוצאה ישירה ובלתי נפרדת מתפקידו הצבאי.