הזירה הקשה בבת ים: עד אתמול (שבת) הזירה ברמת גן הייתה נחשבת הזירה הקשה ביותר, אך הטיל שפגע אמש פגיעה ישירה בבניין בבת ים הראה אחרת. רדיוס הפגיעה הוא עצום, ומדובר על מאות מטרים של רחובות מקבילים. ניתן לזהות כמעט בבירור שבניינים חדשים שנבנו בסמוך למקום בו נפל הטיל נשארו יציבים ללא פגיעות או נזקים, לעומת הבניינים הישנים והצמודים שההרס בהם היה רב.
הכניסה למרחבים המוגנים הצילו חיים. גם מפקד יחידת החילוץ וההצלה הארצית, אל"מ יוסי פינטו, התייחס לפעילות בשטח באתר ההרס בבת ים, וציין כי הכניסה לממ"דים ולמרחבים המוגנים הקומתיים הצילו אנשים, וציין כי מי שלא שהה במרחב המוגן – נפגע: "בבניין עצמו אין ממ"ד אלא יש מרחב מוגן קומתי, ובתחתית המבנה יש מקלט. מי שהיה במרחב המוגן הקומתי יצא על הרגליים ולא נפגע, אלו שנפגעו – לא היו במרחבים המוגנים".
פגיעה ישירה בבת ים (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
גם מפקד יחידת החילוץ התייחס לטילים ולהרס הרב, וציין כי אכן מדובר בזירה אחרת בעקבות הפגיעה הישירה: "בשני הלילות האחרונים היינו בכל הזירות ואלה אירועי הרס קשים ומורכבים. מאות ק״ג של חומר נפץ ובמקרה הזה פגיעה ישירה במבנה שהביאה לתוצאה הקשה".
מדובר בנזקים עצומים, אם זה בקירות תומכים, גגות, רעפים, בחלק מהבניינים הישנים ויטרינות, ולצד נזק רואים בניינים שעברו פינוי בינוי בהם הכל עומד על תילו. מפקד חילוץ והצלה סיפר: "אנחנו פרוסים למול כל אתרי ההרס ופעולות החילוץ מורכבות. מדובר באירוע שונה בהיקפי ההרס והנפגעים. אנחנו עובדים במרץ ובשיתוף פעולה עם יחידות שונות, ומפעילים יכולות. אחרי שאנחנו מחלצים את מי שעוד יכולים ללכת, אנחנו עושים חיתוך מצב לראות את מי מחפשים עכשיו, ופועלים כדי להוציא את הלכודים. אם החיים חיים – לחלץ אותם, ואת המתים – להביא לקבורה".
בזירה נמצאים כל גופי החירום של ישראל, לרבות כיבוי והצלה, המשטרה, פיקוד העורף, מהנדסים מעיריות שונות, זק"א, מד"א איחוד והצלה וכן עיריית בת ים. כולם עוסקים בפינוי ההריסות וכן בחילוץ הנעדרים. חמישה נעדרים פונו לבית החולים בדרגות פציעה שונות אך הם בחיים.
עוד ציין כי כעת נותרו מספר נעדרים בודדים: "אנחנו יודעים את מי אנחנו מחפשים, יודעים איפה הם אבל אנחנו לא בקשר עם הלכודים, לא מדברים איתם. הם קבורים מתחת להריסות וכולנו מלאי תקווה שנגיע אליהם כמה שיותר מהר וכשהם בחיים. חלק מהבניים קרס לגמרי. אנחנו נוקטים בכל מיני אמצעי זהירות על מנת לשמור על בטיחות המחלצים תוך ניסיונות החילוץ".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.