בת ים נחשבת אולי לשכנה מדרום לתל אביב, אבל היא בעלת קסם משלה וסקס אפיל.
בזמן שלתל אביב יש ים וטיילת (על ראשון לציון אני לא מדבר בכלל, העיר ההיסטורית הוקמה ושוכנת בפנים הארץ, כנ"ל הרצליה) תושבי תל אביב קצת מתכחשים אליה, כי בתל אביב, או שאתה מכור לים, או שאתה גר במרחק 20 דקות הליכה, אבל מבקר בחוף פעמיים בעונה. הבת-ימים, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר. הם מתים על הים שלהם, על הטיילת ועל החוף.
ביקור בטיילת בת ים בצהרי שבת חורפית, עם הימור על אווירה עגמומית, גילה עולם שלם ומקסים – חבורות-חבורות על החוף ועל הטיילת, פרלמנטים של מבוגרים, נגני רחוב שמקבלים המון אהבה מהקהל, גברים צעירים במשחקי כדור סוערים, סצנת בני נוער שלקחו את הדיג כתחביב רציני, זוגות צעירים ומבוגרים ששואפים אוויר של ים, משפחות צעירות שמנסות להוציא את המיטב מהשבת בפארק המתקנים השוכן מול הים, כל זה לצד מסעדות רבות שמהוות סצנה בפני עצמה. הבת ימים, ידעו כולם, אוהבים את העיר שלהם ומפרגנים לעסקים המקומיים.