ארצות הברית ביצעה הלילה (בין שבת לראשון) מתקפה על שלושת האתרים פורדו, נתנז ואיספהאן שבאיראן. ד"ר רז צימט, ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, שוחח עם פרופ' אריה אלדד ושי גולדן ברדיו 103FM וניסה להעריך מה הן האופציות של איראן כעת. 

"46 השנים האחרונות, מאז המהפכה האסלאמית, כבר הוכיחו שזה שלטון שבסופו של דבר מקבל החלטות לא רק על בסיס שיקולים אידאולוגיים, אלא הרבה פעמים גם על בסיס אינטרסים לאומיים, ובראשם שרידות המשטר. כלומר, הם זהירים, הם רוצים לקבל החלטות שתשרתנה עד כמה שניתן את האידאולוגיה, אבל אם יש סתירה בין האידאולוגיה לבין האינטרסים, הרבה פעמים הם בוחרים באינטרסים ולאו דווקא באידאולוגיה", אמר צימט בפתח השיחה. 

"אני לא יודע אם אתם זוכרים את הדיווח שהיה בנובמבר או דצמבר 2023 על פגישה שהתקיימה בין חמינאי לבין הנייה, שבו חמינאי על פי הדיווח נזף בהנייה, לא על זה שהוא תקף בישראל, הוא אמר לו – וזו כבר פרפרזה שלי – 'למה היית צריך לעשות את זה בעיתוי הזה, לפני שאנחנו האיראנים ובעיקר חיזבאללה היינו מוכנים למהלך שישלב את התוכנית של חיזבאללה לכיבוש הגליל, את התוכנית שלך לכיבוש הנגב ואולי אפילו יכולות איראניות'", הוסיף.

"לכן החטא הקדמון לצורך העניין, לפחות בהקשר של המלחמה, זו החלטה של סינוואר לעשות את הדבר הזה בעיתוי שמבחינת האיראנים לא היה נכון. אני מסכים שמאז הם עשו כמעט כל טעות אפשרית, כולל לשחרר את חיזבאללה לבצע את מה שעשה, כולל התקיפה באפריל נגד ישראל וכולל בימים האלה", הוסיף. 

בהמשך הסביר כי "אנחנו כבר מדברים לא מעט חודשים על הדילמה שבפניה ניצב מנהיג איראן, האם להסכים למשא ומתן עם האמריקאים או לא, האם להסכים להקפאה של העשרת האורניום או לוותר על העשרת האורניום בתחומה, אני חושב שזו פעם ראשונה בימים הקרובים, שחמינאי יידרש לדילמה שהיא באמת כואבת. הוא יצטרך לקבל החלטה האם הוא עושה צעד שהוא באמת כמעט התאבדותי, שעלול להביא את האמריקאים למהלך, שלא רק יפגע בתשתיות נוספות איראניות, אלא עלול בפעם הראשונה לסכן את עצם יציבותו של המשטר האיראני, או שהם עוברים פחות או יותר לסדר היום. אני כרגע נוטה להעריך שהאיראנים בסוף יעדיפו לא לגרור את האמריקאים להמשך מערכה, זה לא אומר שבהכרח הם לא יעשו כלום".

"יכול להיות שנראה איזושהי תגובה סמלית, אולי פחות או יותר כמו שראינו בינואר 2020 אחרי חיסולו של סולימאני, כשהם שיגרו, כנראה בתיאום עם האמריקאים, כמה טילים לעבר בסיס אמריקאי בעיראק ו-וידאו שלא יהיו שם הרוגים. אני מתקשה לראות את האיראנים כרגע עושים מהלכים, כמו לתקוף בסיסים אמריקאים או לסגור את מיצרי הורמוז, שהמשמעות היא תגובה אמריקאית הרבה יותר חריפה – שעלולה לסכן את עצם שרידות המשטר", אמר.

לקראת סיום השיחה העריך את האפשרות להפיכה שלטונית באיראן: "כל עוד התותחים רועמים, כל עוד חיל האוויר משוטט בשמי איראן, אני לצערי עדיין רואה את מה שראינו לפני חמישה ימים ולפני שבוע, מה שנקרא אפקט ההתגייסות סביב הדגל. חלק גדול מהציבור האיראני, שרואה את התמונות על הרוגים ועל נזק ועל בתים נהרסים גם בטהרן, עיקר תשומת הלב שלו והזעם שלו מופנים כרגע לישראל".

"אני שומע מאיראן לא מעט כאלה, כולל מתנגדי משטר, שבאים ואומרים – 'ישראל איננה רוצה רק לפגוע בתוכנית הגרעין, והיא אפילו לא רוצה להביא להפלתו של המשטר, היא רוצה להביא למלחמת אזרחים ולכאוס ולפיצולה של איראן'. אחרי שאמרתי את הדבר הזה, ביום שאחרי המלחמה, מאוד יכול להיות שאותו זעם ציבורי, שאנחנו רואים היום שמופנה בעיקר כלפי ישראל – יישאלו שאלות, 'איך יכול להיות שאנחנו, 90 מיליון אזרחי איראן, שילמנו מחיר כל כך כבד במשך שנים בגין הסנקציות הכלכליות וההשקעות האדירות גם בשלוחים, וגם בטילים וגם בגרעין, ובתוך שבוע חלק מהדבר הזה נהרס, וכיצד יכול להיות שהמשטר אפילו לא מצליח לספק הגנה למדעני הגרעין ולפיקוד הצבאי הבכיר'. השאלות האלה יכולות להוביל גם להתקוממות. זה מסוג הדברים שאתה לא יודע אם זה יקרה חודשיים אחרי המלחמה או שנה או בכלל לא".