תחקיר של העיתון "בילד" הגרמני חושף: אנאס זאיד פטייה, צלם עזתי עצמאי, מואשם בבימוי סצנות הומניטריות כחלק ממאמץ תעמולתי המשרת את חמאס ומסייע לו לגייס אהדה בעולם.
ילדים רזים, נשים בוכות וגברים מנופפים בסירים ריקים מול מצלמות – אלה הם דימויים מעזה שהתפשטו ברחבי העולם והשפיעו על דעת הקהל הבינלאומית. אלא שתחקיר של העיתון "בילד", שהתבסס בין היתר על מחקר שפורסם ב"זודדויטשה צייטונג", מעלה טענות חמורות כי חלק מהצילומים המביאים את סבל הפלסטינים לעולם מבוימים במכוון, כחלק מקמפיין תקשורתי של חמאס.
במרכז התחקיר עומד אנאס זאיד פטייה – צלם וכתב וידאו פלסטיני, שפועל בעיקר ברצועת עזה, ומספק תיעוד לסוכנויות זרות, בהן סוכנות הידיעות הטורקית "אנאדולו", המזוהה עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. פטייה, שהציג עצמו כעיתונאי עצמאי, ליווה לאחרונה צוות צילום לסרט תיעודי שתיעד נקודת חלוקת מזון בעזה – אך לא שיתף את התמונות המלאות שצילם באירוע, כך לפי הדיווח.
הצלם העזתי, אנאס זאיד פטייה (צילום: Anadolu Agency)
התמונה שעמדה בלב הדיווח הציגה גברים מנופפים בכלי בישול ריקים מול משאית מזון – אך דקות לאחר מכן נראו מקבלים מנות אוכל. לפי גורמי תקשורת גרמניים, הסצנה נראית כתוצאה של תיאום עם צוות הצילום, באופן המעורר ספק באותנטיות שלה.
גם כלי תקשורת מוכרים בעולם כמו BBC, CNN, Stern ו"ניו יורק מגזין" פרסמו בעבר תמונות של פטייה – לעיתים קרובות תוך התמקדות בילדים, אמהות ומראות קורעי לב בתאורה מושלמת.
העיתון "בילד" מציין כי למרות שסבלם של תושבי עזה אמיתי, ובוודאי החריף בעקבות הלחימה מול ישראל, הרי שהצגת סצנות מבוימות תורמת ישירות לתעמולה שמשרתת את מטרות חמאס. לדבריהם, בימוי כזה מבקש לעורר רגשות אשמה וזעם כלפי ישראל, במיוחד בדעת הקהל המערבית.
ברשתות החברתיות, פטייה אינו מסתיר את עמדותיו. בציור שהוא מציג בעמוד האינסטגרם שלו נראה לוחם עם הכיתוב "Presse" – לצד הסיסמה "לשחרר את פלסטין". את האיור יצר אמן אנטישמי מובהק, והסרטון האחרון ששותף בחשבונו כלל את הכיתוב: "לעזאזל עם ישראל". בנוסף, הוא משתף פעולה עם פלטפורמות המזוהות עם פעולות התנגדות אלימות נגד ישראל באירופה.
האיור האנטישמי המהלל את הצלם העזתי, אנאס זאיד פטייה (צילום: צילום מסך אינסטגרם,צילום מסך לפי סעיף 27א)
בעקבות הפרסום, פנה "בילד" לסוכנויות הידיעות המרכזיות. הסוכנות הגרמנית והסוכנות הצרפתית הצהירו כי לא ישתפו פעולה עם פטייה, וכי הן בוחנות בקפידה את רקע הצלמים ועמדותיהם. ברויטרס טענו כי כל תמונה שלהם עומדת בסטנדרטים מחמירים של אמינות, עצמאות ואובייקטיביות.
במקביל, איגוד העיתונאים הגרמני (DJV) פרסם אזהרה לפיה כל הצדדים הלוחמים במזרח התיכון עושים שימוש ציני בתמונות לצורך השפעה רגשית על דעת הקהל. לדבריהם, מדובר בטקטיקה נפוצה – הן מצד חמאס והן מצד ישראל, אשר מסרבת להכניס כתבים עצמאיים לעזה, מה שמשאיר את השליטה בתמונות בידי גורמים מקומיים בלבד.
היסטוריון הצילום הגרמני גרהרד פול הסביר ל"זודדויטשה צייטונג" כי בדרום רצועת עזה "חמאס שולט ב-100% מהפקת התמונות". לדבריו, המטרה ברורה: לייצר אהדה עולמית לפלסטינים ולעורר אנטגוניזם כלפי ישראל.
הוא אף הזכיר מקרה דומה מהעבר – כאשר ב־2002, יאסר ערפאת הצטלם כמי שכביכול יושב באפלה במפקדתו ברמאללה, כשהוא מנותק מחשמל. רק לאחר מכן התברר כי עיתונאים במקום כיבו את תאורת המצלמות ביוזמתם כדי להעצים את האפקט הדרמטי. דקות לאחר מכן ערפאת נראה שוב תחת אור חזק.
העובדה שצלמים בעלי אג'נדה פוליטית ברורה שולטים בתיעוד המצב בעזה, והפצת תמונות שנבחרו או בוימו בקפידה – מציפה שאלות קשות על תפקיד התקשורת בעידן של לוחמה תודעתית. התחקיר שפורסם ב"בילד" לא עוסק בהכחשת המצוקה האמיתית בעזה, אלא בקריאה לבחון לעומק מי מייצר את הדימויים – ולמה.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".