אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, לשעבר מפקד חיל הים וחבר פורום מטכ"ל, הביא את משנתו על העימות הלילי בין שר הביטחון והרמטכ"ל בשיחה עם אריה אלדד, שי גולדן,טל שלו ויריב אופנהיימר בתכניתם ברדיו 103FM.
"יש פה כמה דברים להבהיר. אני שומע הרבה אוויר חם ברשתות ובתקשורת. קודם כל, הנוהל הזה כפי שהוא מתבצע עכשיו – מתבצע כבר 20 שנה לפחות. יש פה שני דברים חשובים שמהם נשאב הנוהל הזה. יש חוק יסוד צבא, חוק שנחקק ב1976 והוא קובע שהשר הממונה מטעם הממשלה לצבא הוא שר הביטחון ,אבל הצבא נתון למרותה של הממשלה".
"זאת אומרת שהוא לא מפקד הצבא וחשוב להבין את זה. הדבר השני זה הפ"ע (הוראת פיקוד עליון), שיוצאת מטעם הרמטכ"ל ומאושרת ע"י שר הביטחון ושם כתוב בדיוק איך עושים את המינויים. השיטה היא פשוטה, הצבא בונה אשכולות, אחרי שעושים את האשכולות, באים לדיון במטה הכללי ומציגים מועמדים ועל כל אחד יש דיון מאוד מקצועי".
"בסוף הדיון יוצא מסמך מאוד מסודר ובו כתוב אלו המינויים שאישר הרמטכ"ל – כפופים לאישור שר הביטחון. הרמטכ"ל צודק חד משמעית. אם נשנה את זה והרמטכ"ל יבוא לשר הביטחון ויציג לו את האשכולות, אנחנו נמצא פתאום מח"ט צנחנים שאושר ע"י גורמים פוליטיים. אוי ואבוי לנו אם זה יקרה, הצבא הוא צבא העם, אנשים שולחים את ילדיהם לצבא שהוא חף משיקולים פוליטיים".
"כתף אל כתף אנשי המושב והעיר, הימין והשמאל, הדתיים והחילוניים, הדרוזים, הצ'רקסים והבדואיים כולם נלחמים ביחד כי אין פה סממן פוליטי. ברגע שייכנס סממן פוליטי ורמטכ"ל ילך ויאשר את האשכולות אצל שר הביטחון – לדעתי נגמר צבא העם, נגמר הקרדיט שיש לצבא ע"י הציבור שהוא תמיד באזור המעל 80% ובזה אפשר לסגור את המדינה".
"המתח בין שר הביטחון ובין הרמטכ"ל הוא אינהרנטי"
המהלך של כץ בא בשביל לערער את הרמטכ"ל בוויכוח הגדול על עזה? "המתח בין שר הביטחון ובין הרמטכ"ל הוא אינהרנטי. כמו המתח בין השר לביטחון לאומי לבין מפכ"ל המשטרה. הסמכויות כולן נמצאות בידן של הרמטכ"ל והמפכ"ל. השרים הם פחות או יותר נציגי הממשלה, הכלי היחידי שיש להם הוא המינויים, הם תמיד מתוסכלים".
"לובשי המדים נתפסים בעיני הציבור כבעלי הקרדיט והם כאנשים פוליטיים יוצאים מגדרם בעניין הזה. זה הכלי היחידי שיש בידי שר הביטחון, אני מצפה מהם בזמן מלחמה לקצת בגרות וקצת יכולת להגיע להבנה בחדרים סגורים. זה משפיע על הצבא והמדינה ואסור שהדבר הזה יקרה".
ישראל כ"ץ, אייל זמיר (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
"שר הביטחון רוצה לשלוט בצבא"
האם השר כץ רוצה לעשות מהצבא כמו שבן גביר עשה למשטרה? "ברור, שר הביטחון רוצה לשלוט בצבא וזה לא יקרה. בן גביר עשה פעולה אחת חכמה, אם שר הביטחון רוצה כמוהו שיעשה את זה, בן גביר עשה שינוי בחוק, הוא קיבל את אישור היועמ"שית, הם הגיעו להבנה והוא קיבל סמכויות נוספות. אם רוצים לעשות את זה צריך לשנות את החקיקה. זה לא המשטרה, זה צבא העם, כל אמא שולחת את ילדיה לצבא מתוך אמון ברמטכ"ל ובמפקדים שתחתיו, אלה החפים מכל שיקול פוליטי".
"הקנצלר הגרמני עשה טעות נוראית, הוא לקח את הכותרות בעיתונים ואת הפרשנות של כל מיני לשעברניקים ועשה מהם מיש-מש אחד גדול והוציא הנחייה בלי להתייעץ עם אנשי הממשל והמפלגה ואני חושב שפה הוא טועה בגדול. אני נמצא בתנועת הביטחוניסטים ויש שם 50,000 איש, כמעט כולם בכירים לשעבר במערכת הביטחון ודעתם היא שונה. הם פשוט לא הביעו את דעתם בתקשורת כי הם לא צעקנים, אבל יש גם דעות אחרות – אולי צריך להקשיב טיפה יותר".
יריב אופנהיימר השיב לו שהקנצלר היה מצהיר על האמברגו גם בלי להישען על התבטאויות בכירי ביטחון לשעבר, על כך השיב צ'ייני: "הוא אמר את זה – לא אני. הוא בעצמו אמר שהטריגר להחלטה שלו על סנקציות הייתה ההתבטאויות האלו ובגלל זה אמרתי שהוא עשה טעות".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.