בצל ההכרזה על הפסקת אש בין ישראל לאיראן, כניסתה לתוקף היום בבוקר (שלישי) וגם ענייני הפרתה, אלוף (מיל') אליעזר צ'ייני מרום, לשעבר מפקד חיל הים, שוחח עם אריה אלדד ודוד ורטהיים ב-103fm ונתן פרספקטיבה מקצועית בנושא.
"אני מסכים לגמרי שחטאנו בהערכת יתר לא רק של איראן, גם של חיזבאללה, כי בסוף אנחנו לוקחים את הערכת המודיעין ומנתחים אותה ושוכחים תמיד שיש גם לישראל היבט התקפי", אמר.
הוא הוסיף: "בוא ניקח את חיזבאללה כדוגמה. כשאנחנו אומרים שלחיזבאללה יש 160 אלף רקטות והוא ישגר אלינו 3,000 רקטות ביום ומהן אחוז מסוים יפגעו בתחנות כוח – זה נורא מפחיד ומצמרר, אבל אנחנו צריכים לזכור שיש לנו כוח לא מבוטל ואנחנו עם מודיעין מצוין, ופועלים גם בהתקפה כהגנה. זאת אומרת, אנחנו מתקיפים את הבסיסים והמשגרים של הטילים, וככה בעצם 3,000 הטילים האלה הופכים כמעט לכלום".
עוד אמר: "זאת מלחמה שבאופן אבולוציוני נתנה לנו מיץ אומץ ככל שהתקדמנו בשלבים, ובסיכומו של דבר היה לנו את האומץ המספיק כדי לתקוף באיראן. בסוף עם כל הכבוד לשרים, מי שהחליט פה זה ראש הממשלה, לא אף אחד אחר – ובעצם לא הייתה ברירה. מה אתה רוצה עכשיו, להשאיר אותנו במצב שבו אנחנו חשופים למטח בסדר גודל של בין 500 לאלף טילים בליסטיים על מדינת ישראל? בוא נניח שהם יורים 800 ואנחנו מיירטים ברמה של 80-70 אחוז, תלוי באיזה יום – ונופלים פה עשרות טילים, ראינו מה הטילים האלה עושים".
צ'ייני נשאל אם לדעתו נצטער שלא המשכנו עד הורדת המשטר באיראן, וענה: "לא, אני לא חושב. בוא נסתכל מה השגנו ב-12 הימים האלה, אני חושב שאף אחד מאיתנו לא יכול היה לתאר את גודל ההישג. ההישג הוא עצום".
איראן היא לא עוד ארגון טרור סורר כמו חמאס וחיזבאללה – מדובר במדינה שהיא מעצמה, עם צבא סדיר ויכולות מפותחות. עם זאת, צ'ייני הסביר: "אנחנו בעליונות טכנולוגית מוחלטת. אנחנו משתמשים בנשק מערבי, אמריקאי ברובו וישראלי בחלקו, והנשק הזה הוא ברמה פי כמה יותר גבוהה מהנשק שהאיראנים יכלו לקבל מהרוסים בעיקר. את זה אנחנו ידענו כבר הרבה מאוד שנים. אנחנו תקפנו בסוריה באופן חופשי, גם כאשר היו שם סוללות S-300 ו-S-400, וידענו לנטרל אותן ולהשיג עליונות אווירית".
מערכת S-400 (צילום: רויטרס)
עוד אמר: "היה ברור אחרי שתקפנו באוקטובר 2024 שאנחנו במצב שבו אנחנו שולטים כמעט לחלוטין בשמיים, כי השמדנו להם (לאיראנים) את כל סוללות הטק"א שהיו להם. דבר שני, המלחמה הזו היא מלחמת הרשת הראשונה, מזל"ט או מל"ט מסתובב מעל טהרן, מגלה רכב שיגור, הוא מכניס את זה לתוך מערכת שליטה ובקרה, פתאום כל מי שיושב על המערכת – רואים את אותה תמונה. חבר'ה, זה קורה בשניות, תבינו לאיזה הישג הגענו".
לבסוף הוסיף: "הטכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה לעומת הטכנולוגיה שהם משתמשים בה – היא שמיים וארץ, זה ההבדל. ההבדל הוא גם במודיעין, גם באיכות כוח האדם ובמוטיבציה, הכול ביחד".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.