דרמה בעזה: ״אנחנו הולכים ורואים כיסי אנרכיה. אנחנו נמצאים בנקודה הכי קרובה למצב של כאוס ואנרכיה.לא סימנו את נקודת השבר אבל אנחנו נמצאים בנקודה מאוד מורכבת אני חושב שאנחנו במצב מעורער כל דבר שיכול להתפרק. האוכלוסיה יכולה להפנות את הכאוס גם על ישראל״ אומר גורם צבאי בכיר.
בצה״ל אומרים כי אין משבר הומניטרי ברצועת עזה. ״אנחנו עושים מאמצים משמעותיים כדי שלא נגיע למשבר הומניטרי מכל סוג. במשך 80 יום לא נכנס סיוע, רק לפני שבוע התחלנו להחזיר את הסיוע ההומניטרי. משבר הומניטרי או רעב זה יכול להסלים ולכן אנחנו על זה כדי למנוע, הנושא הרפואי הוא בשליטה".
חלוקת סיוע הומניטרי בעזה (צילום: רויטרס)
על כשירות בתי החולים אמר: "אם זה בתי חולים ממשלתיים ובתי החולים שדה. גם ציוד רפואי ותרופות הוכנסו השבוע. אין משבר מים בעזה וגם גז ודלקים יש כמות בעזה״, אמר הגורם הצבאי, אולם הוא מצביע על ענין הגיינה שהוא מבחינת צה״ל אירוע מורכב כדי לא ליצור מגפה. ״זה אירוע שיכול ללוות אותנו בגלל הצפיפות ומזג אוויר החם״. בישראל אומרים כי כרגע יש צפיפות האוכלוסין היא בצפון ובמרכז העיר עזה בעקבות הנעת האוכלוסיה מצפון הרצועה.
בישראל תוקפים את התנהלות ארגוני האו״ם, לדברי גורם צבאי: "האו״ם לא מצטיין כרגע בהתנהלות שלו. המאבק שלהם במנגנון חלוקת הסיוע החדש. המשאיות שהוכנסו איפשר את פתיחת המאפיות ובגלל שהאו״ם לא אוסף את משאיות הקמח ולכן המאפיות נסגרו. הבעיה ברובה היא בצפון רצועת עזה״, אומר הגורם שהוסיף, ״238 משאיות נכנסו מכרם שלום לעזה. מעל 130 משאיות נבזזו. רובן על ידי אזרחים וכנופיות של חמולות ועבריינים חמושים".
פלסטינים בעזה ממתינים לקבלת סיוע (צילום: רויטרס)
"בכרם שלום ממתינות 520 משאיות שהאו״ם לא בא לאסוף אותן. ולכן לחלק הצפוני לא מגיע סיוע בשל האו״ם. והמאפיות שוב נסגרו״, לדברי הגורם הסיבות לחוסר התפקוד של האו״ם בשינוע הסיוע. ״חאן יונס התרוקנה ועכשיו גם הצפון מתרוקן והם מצטופפים במרכז העיר עזה. האו״ם טוען כי יש חוסר שליטה בצירים הצפופים והם לא יכולים להכניס משאיות. אבל יש גם ענין אבל ניסתר שבו האו״ם ניסה למנוע את בנית המנגנון החלוקה. הוא ביצע שורה של פעולות כדי להכשיל את הפעלת המנגנון״.
הגורם הצבאי התייחס לתחנות החלוקה. ארבע תחנות מופעלות על ידי חברה אמריקנית: ״אנחנו נמצאים בשלושה שבועות ראשונים של למידה וניסוי. עד עכשיו נכנסו 30 משאיות שחילקו 30 עד 35 אלף חבילות סיוע. החבילות מספיקות לחמש נפשות והיא מיועדת לעמוד בצרכים לחמישה ימים עד שבוע. בכל יום מתבצעת הערכת מצב כמה תחנות חלוקה נפתחות. הליך הפעלה המושלמת יתבצע על פי הערכה עד כשבועיים. חמאס עשה פעולות כדי למנוע מהתושבים להגיע כולל העמדת מחסומים מטעמו. אולם האוכלוסיה הגיעה בהמונים".
צפון רצועת עזה (צילום: רויטרס)
מדובר במבצע לוגיסטי נרחב, בכל יום נעים בכבישי ישראל משאיות עם 60 אלף חבילות סיוע. אנשי החברה האמריקאית לא חשים מאויימים אלא להיפך, הם טוענים כי הציבור ידידותי "בא מקבל את החבילות והולך״.
בצה״ל מתייחסים לערעור של השליטה של חמאס על הרחוב העזתי. ״התמונות שראינו בשוק ׳סבאחה׳ בצפון הרצועה לא מעיד על רעב אלא סגירת מחסום הפחד מפני החמאס. הציבור הפך להיות אחד השחקנים המרכזי במשחק. האיום על החמאס היה מצה״ל ומהציבור. חמאס ניסה למנוע את הגעת התושבים לתחנות החלוקה וכן לא הצליח למנוע את בזיזת המחסנים".
לראשונה הציבור לא מפחד מפני הסוחרים ולראשונה מאז תחילת המלחמה ראינו את הביזה של הסחורה מהסוחרים. הציבור יותר מתנהל מאשר מנוהל הוא קם בבוקר הולך לשווקים ובוזז ומשם הולך למחסנים. ההנהגה האזרחית חוסלה, מה שהוביל להחלשה של מנגנוני הממשל.
חיילי צה"ל בעזה – מלחמת חרבות ברזל (צילום: רויטרס)
יש פוטנציאל לשינוי – אבל לא ניתן להצביע על מידת השינוי
"המצב מאוד עדין, הוא יכול לגרום לערעור שלטון החמאס אבל הוא יכול להתהפך ולהוביל את התושבים גם לשבירת מחסום הפחד מפני כוחותינו״, אומר הגורם הבכיר. הגורם שב והתייחס לבסיס המשאיות ״מעל 130 משאיות נבזזו. רובן על ידי אזרחים וכנופיות של חמולות ועבריינים חמושים״.
בצה"ל מאשרים כי הם נמצאים במגעים עם אוכלוסיות שונות בעזה שהן נבדלות מחמאס ״יש לישראל ממשקים עם אוכלוסיות בעזה, יש תופעות של חמולות חמושות שמתחזקות בעקבות החלשות החמאס. אנחנו נראה אותם הולכות וגדלות. אנחנו הולכים ורואים כיסי אנרכיה. אנחנו נמצאים בנקודה הכי קרובה למצב של כאוס ואנרכיה״, אמר הגורם הצבאי הבכיר.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.