אחרי האסון בחדר האוכל בבסיס ההכשרות של חטיבת גולני, במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״ בחודש אוקטובר שנה שעברה, אסון בו נהרגו ארבעה לוחמי צה״ל ו-61 נפצעו מפגיעת כטב״מ נפץ. הורים לחיילים מיחידות ההכשרה במספר חילות מספרים כי החיילים נמצאים ללא מיגון.
הורים לחיילות מספרים: ״שנתיים עברו אבל לא טרחו להביא להם מיגוניות! יש להם צינורות ניקוז כאלה בחצר. הם הוציאו הנחיה שמי ששומר לא נכנס למיגונית. גם אם זאת שמירה בעמדה חיונית כמו ש"ג אבל גם שומרים על מקומות לא חיוניים כמו שמירה על הרכבים". "אני שוברת את הראש למי לפנות. החיילת שומרת כל 8 שעות ללא מיגונית בסביבה״, אמרה אמא של חיילת בהכשרה.
תנועת "אמא ערה" שיגרה הלילה מכתב דחוף לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, לרמטכ"ל אייל זמיר וליו"ר ועדת חוץ וביטחון, חה"כ יולי אדלשטיין ובו הן דורשות פעולה מיידית בעניין מיגון החיילים מול מתקפות הטילים האיראניים. ״לפי דיווחים שקיבלה התנועה, חיילים מקבלים הוראה להתפנות לשטחים פתוחים מחוץ לבסיס – ליער ולחורשה – ולהתפזר בשטח במהלך מתקפות טילים״.
אייל זמיר, ישראל כ"ץ, תומר בר (צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון)
אם ללוחם סיפרה: "אני די זועמת כרגע. החזירו את הבן שלי יחד עם כל הגדוד שלו לבסיס לשבועיים אחרונים של קורס קצינים ומסתבר שאין שם בכלל מיגוניות והחיילים נכנסים לאולם ספורט עם חלונות". אם אחרת לחייל אמרה: "אין מיגון לחיילים ובעת התראה הם מתפנים ליער או חורשה שמחוץ לבסיס עם הנחיה להתפזר בשטח".
עוד אמרה: "אותה הנחיה קיימת גם בבסיס אחר שם משרתת הבת שלי כך שאני מניחה שזה גורף לעוד בסיסים. יתכן והנחיה זו הייתה מתאימה כל עוד הטילים הגיעו מעזה אולי אפילו תימן. מישהו עשה הערכת מצב מחודשת אתמול לאור מתקפה של טילים בליסטיים מאירן? קיבלתי אתמול בלילה תמונות וסרטונים מהבן שלי בזמן שתי המתקפות, החיילים מפוזרים בשטח מצלמים כשיירוטים רבים מעל לראשם. אני מרגישה שהם פשוט מופקרים לגורלם".
"האם מחכים לאסון באח גולני נוסף? למי אפשר לפנות בעניין? למה הצבא לא יכול למגן בצורה מסודרת את הבסיסים? או לפחות לפנות אותם למקומות עם מיגון מסודר?", תהתה. עוד טוענת האמהות כי ״הפנייה מקבלת דחיפות נוספת בעקבות הפרסום על שבעה חיילים שנפגעו מטיל איראני שפגע במרכז הארץ״.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל מקדם במסגרת המלחמה תוכנית רחבת היקף למיגון סד״כ, זאת בהתאם להערכת המצב ולסדר הדחיפות המבצעית. לאורך תקופת הלחימה, הוצבו פתרונות מיגון נוספים במגוון בסיסים ויחידות. בנוסף, בכל יחידות צה"ל, החיילים מתורגלים לשהייה ממושכת בהתאם להערכת המצב, תוך יישום עקרון המיגון 'הכי מוגן שיש'".
במסגרת המכתב, התנועה מזכירה את גורל הטירונים בבא"ח גולני ומסרבת "לחזות באסון נוסף שניתן למנוע". התנועה מציעה פתרונות מיידיים: מיגוניות ניידות או שיכון החיילים בבתי ספר בעלי אמצעי מיגון כל עוד מערכת החינוך מושבתת. מדובר צה״ל לא הגיבו לדברים.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.