"אתם יכולים להתרשם מדבר אחד – החמאס נמצא בלחץ אטומי", את המשפט הזה אמר השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו לבכירי צה"ל, אבל השאלה הגדולה העולה כרגע במערכת הביטחון מה מתכוון הדרג המדיני לעשות בהערכה הזאת של ראש הממשלה. איך ממנפים את ההערכה הזאת למעשים שיביאו לעמידה במטרות המלחמה.
בצה"ל אומרים כי על שני דברים ישראל חייבת להתעקש, על שני דברים עומד "סלע הקיום" של מדינת ישראל אחרי המלחמה הזאת. הראשון – החזרת כל חמישים החטופים, חיים וחללים. בלי זה לא יהיה לאף מפקד בצה"ל, לאף מנהיג במדינה את המנדט המוסרי לשלוח חיילים לשדות הקרב.
הרמטכ"ל אייל זמיר ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
77 שנים כל חייל בצה"ל ידע כי כשהוא יוצא לקרב מדינה שלמה עומדת מאחוריו ולא משנה מה יקרה: אם ייפול בשבי או ייפול פצוע או חלילה ייפול בקרב, תמיד מדינת ישראל תעשה את הכל להחזירו. בין החטופים לא רק לוחמים, אלא מרביתם אזרחים תמימים שנחטפו מבתיהם ומכאן שהמחויבות גבוהה הרבה יותר.
העניין השני שבצה"ל מבינים כי ישראל מחויבת להשיג בתום המלחמה בעזה הוא פירוק החמאס ככוח צבאי או משילותי בעזה. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שכוחות גרילה של חמאס או כל ארגון אחר לאיים בפשיטה על ישובי עוטף ישראל: ניר עוז, שדרות, נתיב העשרה, בארי ויישובים אחרים. עד כאן ההסכמות הרחבות שחוצות את כל המגזרים בישראל, אבל השאלה עכשיו איך מגיעים לתוצאה הרצויה.
אם חמאס בלחץ, לפי מה שטוען ראש הממשלה וכנראה שזה נכון, זה הזמן לבצע את המהלך המדיני. לנצל את המצוקה של הצד השני ולקדם את מהלך סיום המלחמה הכולל: החזרת כלל חמישים החטופים, פירוק החמאס מנשק, גירוש כל מי שמזוהה עם הכח הצבאי של חמאס בעזה, הכנסת משטר של פקידים מקצועיים ממצרים בגיבוי ערב הסעודית, ארה"ב ומדינות ערביות נוספות, ושמירת היכולת של צה"ל ליצור חיץ אבטחה ויכולת תמרון למשימות אכיפה כנגד גורמים עוינים.
בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
האופציה השנייה היא הכנסת כוחות צה"ל לתמרון והשתלטות על העיר עזה. אתמול הציג הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר את התוכנית הצבאית למהלך. הבוקר יתחילו לחלק את ראשוני 130 אלף צווי המילואים. עשרות אלפי חיילי מילואים שבילו את הקיץ רחוק מהילדים והמשפחה והיו במילואים יקבלו היום הודעה כי המילואים שלהם התארכו בשלושים עד ארבעים ימים וגם בחגי תשרי הם לא יישבו עם בני המשפחה בשולחן החג או בתפילת כל נדרי ביום הכיפור, אלא ימשיכו במשימות הלחימה.
בפעם הראשונה צה"ל חשף אתמול את הנתון המצמרר של צפי הנפגעים. בצה"ל אומרים כי בתמרון הקודם נפלו על כיבוש העיר עזה מאה לוחמים. "כל אחד יכול להקיש מכך את ההערכה", אמר גורם ביטחוני. הדרג המדיני נדרש עכשיו להחלטה לאן הולכים. את המחירים של כל כיוון הדרג המדיני יודע היטב, עכשיו הכל מונח על הכתפיים של הדרג המדיני. אלה האופציות, אלה המחירים, והסיכונים והסיכויים ידועים.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.