חדשות בעולם
צה"ל הכין את הקרקע – עכשיו הכל מונח על הכתפיים של הדרג המדיני
"אתם יכולים להתרשם מדבר אחד – החמאס נמצא בלחץ אטומי", את המשפט הזה אמר השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו לבכירי צה"ל, אבל השאלה הגדולה העולה כרגע במערכת הביטחון מה מתכוון הדרג המדיני לעשות בהערכה הזאת של ראש הממשלה. איך ממנפים את ההערכה הזאת למעשים שיביאו לעמידה במטרות המלחמה.
בצה"ל אומרים כי על שני דברים ישראל חייבת להתעקש, על שני דברים עומד "סלע הקיום" של מדינת ישראל אחרי המלחמה הזאת. הראשון – החזרת כל חמישים החטופים, חיים וחללים. בלי זה לא יהיה לאף מפקד בצה"ל, לאף מנהיג במדינה את המנדט המוסרי לשלוח חיילים לשדות הקרב.
77 שנים כל חייל בצה"ל ידע כי כשהוא יוצא לקרב מדינה שלמה עומדת מאחוריו ולא משנה מה יקרה: אם ייפול בשבי או ייפול פצוע או חלילה ייפול בקרב, תמיד מדינת ישראל תעשה את הכל להחזירו. בין החטופים לא רק לוחמים, אלא מרביתם אזרחים תמימים שנחטפו מבתיהם ומכאן שהמחויבות גבוהה הרבה יותר.
העניין השני שבצה"ל מבינים כי ישראל מחויבת להשיג בתום המלחמה בעזה הוא פירוק החמאס ככוח צבאי או משילותי בעזה. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שכוחות גרילה של חמאס או כל ארגון אחר לאיים בפשיטה על ישובי עוטף ישראל: ניר עוז, שדרות, נתיב העשרה, בארי ויישובים אחרים. עד כאן ההסכמות הרחבות שחוצות את כל המגזרים בישראל, אבל השאלה עכשיו איך מגיעים לתוצאה הרצויה.
אם חמאס בלחץ, לפי מה שטוען ראש הממשלה וכנראה שזה נכון, זה הזמן לבצע את המהלך המדיני. לנצל את המצוקה של הצד השני ולקדם את מהלך סיום המלחמה הכולל: החזרת כלל חמישים החטופים, פירוק החמאס מנשק, גירוש כל מי שמזוהה עם הכח הצבאי של חמאס בעזה, הכנסת משטר של פקידים מקצועיים ממצרים בגיבוי ערב הסעודית, ארה"ב ומדינות ערביות נוספות, ושמירת היכולת של צה"ל ליצור חיץ אבטחה ויכולת תמרון למשימות אכיפה כנגד גורמים עוינים.
האופציה השנייה היא הכנסת כוחות צה"ל לתמרון והשתלטות על העיר עזה. אתמול הציג הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר את התוכנית הצבאית למהלך. הבוקר יתחילו לחלק את ראשוני 130 אלף צווי המילואים. עשרות אלפי חיילי מילואים שבילו את הקיץ רחוק מהילדים והמשפחה והיו במילואים יקבלו היום הודעה כי המילואים שלהם התארכו בשלושים עד ארבעים ימים וגם בחגי תשרי הם לא יישבו עם בני המשפחה בשולחן החג או בתפילת כל נדרי ביום הכיפור, אלא ימשיכו במשימות הלחימה.
בפעם הראשונה צה"ל חשף אתמול את הנתון המצמרר של צפי הנפגעים. בצה"ל אומרים כי בתמרון הקודם נפלו על כיבוש העיר עזה מאה לוחמים. "כל אחד יכול להקיש מכך את ההערכה", אמר גורם ביטחוני. הדרג המדיני נדרש עכשיו להחלטה לאן הולכים. את המחירים של כל כיוון הדרג המדיני יודע היטב, עכשיו הכל מונח על הכתפיים של הדרג המדיני. אלה האופציות, אלה המחירים, והסיכונים והסיכויים ידועים.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
