Connect with us

חדשות בעולם

פרשת "יורש העצר": הסדר טיעון למשפחת מוסלי | כל הפרטים

Published

on




לבית המשפט השלום בפתח תקווה הוגש הבוקר כתב אישום במסגרת הסדר טיעון בפרשת ״יורש העצר״ נגד חמישה תושבי מרכז הארץ, הנאשמים בהפעלת מערכת הימורים שפעלה בתל אביב. במרכז הפרשה עומדים פלג ברוך דדון בן 28 ואביו ניסים מוסלי בן 73, שמואשמים בניהול מה שכונה “הקוביה”, תחנת הימורים שפעלה בשכונת התקווה.

על פי האישומים, דדון מרמת גן היה הדמות המובילה במבצע שפעל “במהלך התקופה שבין חודש ינואר 2024 ועד ספטמבר 2024”. הוא “החזיק וניהל תחנת הימורים בשם ‘הקוביה’ שפעלה בקומת קרקע בדירה ברחוב האצל בשכונת התקווה בתל אביב”.

המקום תיפקד כמרכז הימורים מתוחכם, שבו “הימרו המהמרים הימור כספי על תוצאות ההטלה או על צירופים של הקוביות שהטילו. במקביל, מהמרים נוספים שנכחו בתחנת ההימורים הימרו ביניהם הימור כספי על זהות הזוכה בין שני השחקנים הפעילים״.

הפעילות התרחבה מעבר להימורים גרידא. שרון לאטי בן 50 מחולון הואשם בהענקת “הלוואות בריבית למהמרים בידיעה כי כספים אלו מיועדים להימורים בתחנת ההימורים”, תוך הפרת חוק האשראי ההוגן. התביעה מציגה תמונה של איומים כלפי לקוחות, כאשר דדון “איים על שני מהמרים בפגיעה פיזית במטרה להפחידם, על רקע חוב כספי שחבו לו”, בהיקף המוערך במאות אלפי שקלים כאשר אחד מהם הוא עורך דין שהיה קשור לקבוצת כדורגל בעברו.

שני נאשמים נוספים מתל אביב – אלעד בן סעדון וגיא אשולי מואשמים בסיוע להפעלת המקום. בן סעדון “ניהל את משחק ההימורים בתחנת ההימורים, חילק אסימוני משחק (ג’יטונים) למהמרים וניהל רישום של חובות וזכיות”, בעוד אשולי “ביצע שליחויות של כספים במזומן בהתאם להוראותיו” של דדון.

אביו של דדון, ניסים מוסלי, מואשם בניהול מרחוק: “באירועים בודדים, כשמצבו הרפואי אפשר זאת, ניהל את תחנת ההימורים, מבלי שנכח במקום, באמצעות שיחות שקיים בטלפון”.

האישום החמור ביותר נגד דדון עוסק בהלבנת הון, כאשר התביעה טוענת כי “כתוצאה מהפעילות האסורה, קיבל והעביר מידיו כספים או רכוש בעל ערך בהיקף שלא פחת מ-2,075,000 מיליון שקלים”. הכסף מוגדר כ“רכוש אסור” שמקורו “במישרין או בעקיפין, בעבירה”.

עסק בלתי חוקי להימורים, ארכיון (צילום: דוברות המשטרה)
עסק בלתי חוקי להימורים, ארכיון (צילום: דוברות המשטרה)

לאחר משא ומתן, הגיע עורך הדין משה יוחאי להסדר טיעון מקל עם הפרקליטות. על פי ההסדר, דדון יקבל תשעה חודשי עבודות שרות וחילוט רכוש בשווי מיליוני השקלים, בעוד שאר הנאשמים יקבלו באם בית המשפט יאשר את הסדר הטיעון – לאטי מאסר על תנאי וקנס 30 אלף שקלים, לבן סעדון ארבעה חודשי עבודות שרות וקנס 5,000 שקלים, לאשולי מאסר על תנאי וקנס של 15 אלף שקלים ולמוסלי מאסר על תנאי ו-25 אלף שקלים.

‏עורך הדין משה יוחאי, הסנגור של כל הנאשמים, מסר בתגובה: ״מעצרם של הנאשמים וכתבי החשדות שהוגשו נגדם כללו עבירות כלכליות רבות בהיקפים גבוהים וכן לחלקם עבירות של סחיטה באיומים ואישומים רבים נוספים. לאחר הליך שימוע ארוך ומייגע הצלחנו להביא את הפרקליטות להבנה כי הראיות אינן תומכות בגרסת המשטרה ורוב העבירות החמורות אשר יוחסו להם נמחקו מכתב האישום אשר הוגש לבית המשפט״.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים