פרס נובל לרפואה לשני חוקרים שתרמו לפיתוח חיסוני הקורונה

הפיתוח שלהם הצליח לגרום למערכת החיסונית שלא לתקוף מולקולת mRNA המיוצרת במעבדה, והסיר מכשול משמעותי נגד שימוש בטכנולוגיה הזו למטרות טיפוליות. זוכי הפרס הוכיחו ב-2005 כי אם נעשות התאמות לנוקלאוזידים, האותיות המולקולריות שכותבות את הקוד הגנטי של mRNA, ניתן להשאירו תחת הרדאר של המערכת החיסונית.

חברת BioNTech הגרמנית אמרה ביוני כי 1.5 מיליארד איש קיבלו את החיסון שלה ושל פייזר ברחבי העולם. לפי סוכנות התרופות האירופית, כ-20 מיליון איש ניצלו בשנה הראשונה של המגיפה לבדה בזכות החיסונים נגד הקורונה. החיסונים של BioNTech ופייזר, המבוססים על טכנולוגיית mRNA, היו הנפוצים ביותר בעולם המערבי.

"פרס נובל השנה מכיר בתגלית המדעית הבסיסית שלהם ששינתה באופן יסודי את הבנתנו כיצד mRNA מתקשר עם מערכת החיסון והייתה לה השפעה גדולה על החברה במהלך המגיפה האחרונה", אמר ריקארד סנדברג, חבר הוועדה הבוחרת. "יחד הם הצילו מיליוני חיים, מנעו קורונה קשה, הפחיתו את נטל התחלואה הכולל ואפשרו פתיחה מחודשת" אחרי הסגרים.

mRNA, שהתגלה בשנת 1961, הוא מולקולה טבעית המשמשת מעין מתכון לייצור חלבונים בגוף. השימוש ב-mRNA שיוצר על ידי אדם כדי להורות לתאים אנושיים לייצר חלבונים טיפוליים, נחשב במשך זמן רב לבלתי אפשרי, עד חיסוני הקורונה החלוציים.

הטכנולוגיה הזו היא שינוי רדיקלי מהדרך שבה נהוג היה לייצר חיסונים בעבר שכללו תאים חיים שעברו שינויים, בידוד וטיהור. mRNA, לעומת זאת, עובד כמו תוכנה שניתן להזריק אותה לגוף האדם ולהורות לתאים אנושיים לייצור את החלבונים הנדרשים. הטכנולוגיה הזו צפויה לשמש בעתים לתרופות נגד סרטן ולחיסונים נגד מלריה, שפעת וכלבת.