הערב (שלישי) הוכרזו המועמדויות לפרסי האמי ה-77 על ידי השחקנים הארווי גיין ("מה שקורה בצללים") וברנדה סונג ("עולה להתקפה"), לקראת הטקס שייערך ב-14 בספטמבר הקרוב (כולל בשידור ישיר ביס וסטינג טי-וי, כמדי שנה). עוד לפני הטקס המרכזי, ב-6-7 בספטמבר, יוענקו רבים מהפרסים במסגרת טקסי האמי היצירתי.
באשר למועמדויות. כצפוי, השמות המוכרים ברובם כאן, ובראשם "הלוטוס הלבן", "Hacks" ו"הדוב", אבל יש גם כמה מתמודדים חדשים, בראשם הקומדיה "רק לא זה" של נטפליקס בכיכובם של אדם ברודי וקריסטן בל (שניהם גם מועמדים בעצמם), "פרדייז" של הולו/דיסני פלוס, "הסטודיו" של סת' רוגן באפל טי-וי פלוס, ו-"The Pitt" של אנשי "ER" ב-HBO מקס.
הלוטוס הלבן עונה 3 (צילום: באדיבות yes)
הסדרה שגרפה את מספר המועמדויות הגדול ביותר היא "ניתוק" – 27 על פני כל הקטגוריות. אחריה "הפינגווין" עם 24 מועמדויות, "הסטודיו" ו"הלוטוס הלבן" עם 23 מועמדויות, "האחרונים מבינינו" עם 16 מועמדויות, ואילו הקומדיה זוכת השנה שעברה, Hacks, אחריהן עם 14.
"ניתוק" (צילום: אפל)
בקטגוריות המשחק יש כמה שיאים מעניינים, כמו המועמדות לקתי בייטס לפרס השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה – בגיל 77 היא המתמודדת המבוגרת ביותר שזוכה בכבוד. הידור פני הזקנים נמשך גם בקטגוריית שחקן המשנה בקומדיה: הריסון פורד מועמד אף הוא – במקרה שלו על תפקידו בסדרה "שרינקינג", וזה קורה ימים ספורים אחרי יום הולדתו ה-83.
מהעבר השני נרשם שיא נוסף: אואן קופר בן ה-15, בתפקיד הפריצה שלו (ולמעשה תפקיד המשחק הראשון שלו אי פעם) במיני-סדרה "התבגרות", הוא הצעיר ביותר שמקבל מועמדות בקטגוריית שחקן המשנה במיני-סדרה או סרט טלוויזיה. השיא הזה לא נשבר מאז 1972, כאשר סקוט ג'קובי, שהיה בן 16, היה מועמד על תפקידו בדרמת הטלוויזיה "That Certain Summer".
"התבגרות" גורפת את מספר המועמדויות הגדול ביותר – 13 במספר, כיאה לסדרה השנייה הכי נצפית בתולדות נטפליקס בשפה האנגלית (אחרי "וונסדיי"). היא רשמה מועמדויות לשחקנים סטיבן גרהאם, ארין דוהרטי, אשלי וולטרס, כריסטין טרמרקו וכמובן קופר.
באשר לגופי השידור: HBO עוקפת את נטפליקס במספר המועמדויות לפרס האמי, ואפילו רושמת שיא היסטורי חדש. לאחר שנה של ירידה, HBO ושירות הסטרימינג שלה HBO Max חזרו להוביל את טבלת המועמדויות לפרסי האמי – ועושים את זה בענק: 142 מועמדויות. העלייה המרשימה נזקפת לזכות סדרות כמו "הפינגווין", "הלוטוס הלבן", "האחרונים מבינינו", Hacks ו-The Pitt.
השיא הקודם של HBO היה 137 מועמדויות אי אז ב-2019. בשנה שעברה היא הסתפקה ב-91 בלבד ונשארה מאחור מול נטפליקס ו-FX.
השנה נטפליקס, עם 121 מועמדויות, מסתפקת במקום השני, אך שיפרה את מצבה מהשנה הקודמת (107 מועמדויות). זה קורה בין היתר בזכות "התבגרות", "מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז" (11 מועמדויות) ו"מראה שחורה" (10).
מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז (צילום: יח"צ, נטפליקס)
גם אפל טי-וי פלוס יכולה להיות מרוצה עם 79 מועמדויות – כמובן בעיקר בזכות "ניתוק" ו"הסטודיו".
אלה כל המועמדויות המשמעותיות לפרס האמי 2025
סדרת הדרמה הטובה ביותר אנדור הדיפלומטית האחרונים מבינינו The Pitt פרדייז ניתוק (סוורנס/Severance) סוסים איטיים הלוטוס הלבן
הסדרה הקומית הטובה ביותר אבוט אלמנטרי הדוב (עונה 3) Hacks רק לא זה רק רוצחים בבניין שרינקינג הסטודיו מה שקורה בצללים
הסדרה המוגבלת הטובה ביותר התבגרות מראה שחורה מתה לסקס מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז הפינגווין
השחקנית הטובה ביותר בקומדיה אוזו אדובה, המעון קריסטן בל, רק לא זה קווינטה ברנסון, אבוט אלמנטרי איו אדבירי, הדוב ג'ין סמארט, Hacks
השחקן הטוב ביותר בקומדיה אדם ברודי, רק לא זה סת' רוגן, הסטודיו ג'ייסון סיגל, שרינקינג מרטין שורט, רק רוצחים בבניין ג'רמי אלן ווייט, הדוב השחקנית הטובה ביותר בדרמה קת'י בייטס, מטלוק שרון הורגן, אחיות רעות בריט לאוור, ניתוק בלה רמזי, האחרונים מבינינו קארי ראסל, הדיפלומטית
השחקן הטוב ביותר בדרמה סטרלינג ק' בראון, פרדייז גארי אולדמן, סוסים איטיים פדרו פסקל, האחרונים מבינינו אדם סקוט, ניתוק נואה וויילי, The Pitt
השחקן הטוב ביותר בסדרה מוגבלת או סרט קולין פארל, הפינגווין סטיבן גראהם, התבגרות ג'ייק ג'ילנהול, בחזקת חף מפשע בריאן טיירי הנרי, "Dope Thief" קופר קוש, מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז
השחקנית הטובה ביותר בסדרה מוגבלת או סרט קייט בלאנשט, דיסקליימר מייגן פייהי, סירנות רשידה ג'ונס, מראה שחורה קריסטין מיליוטי, הפינגווין מישל ויליאמס, מתה לסקס
סרט הטלוויזיה הטוב ביותר ברידג'ט ג'ונס: חוזרת לשוק The Gorge בודדים בפסגה נונה רבל רידג'
הריאליטי-תחרות הטוב ביותר המירוץ למיליון המרוץ לדראג של רופול הישרדות טופ שף הבוגדים
תוכנית הטוק שואו הטובה ביותר הדיילי שואו ג'ימי קימל לייב הלייט שואו עם סטיבן קולבר
תוכנית הווראייטי המתוסרטת הטובה ביותר השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר סאטרדיי נייט לייב שחקן המשנה בסדרת דרמה זאק צ'רי, ניתוק וולטון גוגינס, הלוטוס הלבן ג'ייסון אייזקס, הלוטוס הלבן ג'יימס מרסדן, פרדייז סם רוקוול, הלוטוס הלבן טרמל טילמן, ניתוק ג'ון טורטורו, ניתוק
שחקנית המשנה בסדרת דרמה פטרישיה ארקט, ניתוק קארי קון, הלוטוס הלבן קת'רין לה-נאסה, The Pitt ג'וליאן ניקולסון, פרדייז פרקר פוזי, הלוטוס הלבן נטשה רות'וול, הלוטוס הלבן איימי לו ווד, הלוטוס הלבן
שחקן המשנה בסדרה קומית אייק ברינהולץ, הסטודיו קולמן דומינגו, ארבע העונות הריסון פורד, שרינקינג ג'ף הילר, מישהו איפשהו אבון מוס-בכרך, הדוב מייקל יורי, שרינקינג בואן יאנג, סאטרדיי נייט לייב
שחקנית המשנה בסדרה קומית לייזה קולון-זייאס, הדוב האנה איינביינדר, Hacks קת'רין האן, הסטודיו ג'אנל ג'יימס, בית הספר היסודי אבוט קתרין אוהרה, הסטודיו שריל לי ראלף, בית הספר היסודי אבוט ג'סיקה ויליאמס, שרינקינג שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה מוגבלת או סרט חביאר ברדם, מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז ביל קאמפ, בחזקת חף מפשע אואן קופר, התבגרות רוב דילייני, מתה לסקס פיטר סארסגארד, בחזקת חף מפשע אשלי וולטרס, התבגרות
שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרה מוגבלת או סרט ארין דוהרטי, התבגרות רות נגה, בחזקת חף מפשע דיירדרה אוקונל, הפינגווין קלואי סביני, מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז ג'ני סלייט, מתה לסקס כריסטין טרמרקו, התבגרות
שחקן אורח בסדרת דרמה ג'יאנקרלו אספוזיטו, הבנים סקוט גלן, הלוטוס הלבן שון הטוסי, The Pitt ג'ו פנטוליאנו, האחרונים מבינינו פורסט וויטאקר, אנדור ג'פרי רייט, האחרונים מבינינו
שחקנית אורחת בסדרת דרמה ג'יין אלכסנדר, ניתוק גוונדלין כריסטי, ניתוק קייטלין דיוור, האחרונים מבינינו שרי ג'ונס, סיפורה של שפחה קתרין אוהרה, האחרונים מבינינו מריט וויבר, ניתוק
שחקן אורח בסדרה קומית ג'ון ברנת'ל, הדוב בריאן קרנסטון, הסטודיו דייב פרנקו, הסטודיו רון הווארד, הסטודיו אנתוני מאקי, הסטודיו מרטין סקורסזה, הסטודיו
שחקנית אורחת בסדרה קומית אוליביה קולמן, הדוב ג'יימי לי קרטיס, הדוב סינת'יה אריבו, פוקר פייס רובי הופמן, Hacks זואי קרביץ, הסטודיו ג'וליאן ניקולסון, Hacks סדרת האנימציה הטובה ביותר ארקיין ההמבורגרים של בוב Common Side Effects אהבה, מוות ורובוטים משפחת סימפסון
במהלך התוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 ששודרה אמש (חמישי) בהנחיית ינון מגל, הפאנליסט נועם פתחי תקף את האלוף במילואים נעם תיבון, וקרא לו לעבור עם משפחתו מנוחות תל אביב אל נחל עוז – מבלי לדעת שתיבון דווקא עשה זאת, ובנסיבות דרמטיות במיוחד.
פתחי אמר בשידור: "אני חייב רגע להגיד על נעם תיבון… אני הלכתי לבדוק, תמיד אני הולך לבדוק איפה הם גרים. אז נעם תיבון על סמך האינטרנט גר בצפון תל אביב. עכשיו, תמיד זה מבחן מאוד מאוד פשוט. נעם תיבון דיבר על ביטחון, ושאפשר לסיים וזה. נעם תיבון, קח את הילדים שלך, אולי גם את הנכדים שלך, ואת אשתך. לך תגור בניר עוז, בנחל עוז, מחר בבוקר, ומשם תגיד לסיים את המלחמה".
מדהימה אותי כל פעם מחדש הבורות של האנשים האלה. שמישהו יספר לגוואד הזה שאמיר תיבון, בנו של נעם תיבון גר בנחל עוז ושבבוקר של ה-7 באוקטובר, נסע נעם תיבון לחלץ את בנו ומשפחתו מהמקום. נזכיר שאמיר ומירי תיבון הסתגרו עשר שעות בממ"ד יחד עם בנותיהם הקטנות, בקיבוץ באותו היום.@amirtibonpic.twitter.com/rwzJU0QGrX
אלא שכמעט כל מי שעקב אחרי האירועים הדרמטיים של 7 באוקטובר יודע: נעם תיבון אכן הגיע לנחל עוז – כדי להציל את בנו אמיר, את כלתו מירי ואת נכדותיו, ששהו בממ"ד בביתם שבקיבוץ בזמן מתקפת חמאס. הוא פרץ לתוך האזור בזמן אמת, חילץ אותם ותושבים נוספים, וסיפור ההצלה הפך מאז לתופעה מתוקשרת שתועדה בכתבות.
הגולש ניר שיין שיתף את הקטע מהתוכנית ברשת החברתית X וכתב: "מדהימה אותי כל פעם מחדש הבורות של האנשים האלה… נזכיר שאמיר ומירי תיבון הסתגרו עשר שעות בממ"ד יחד עם בנותיהם הקטנות בקיבוץ באותו היום".
אמיר תיבון עצמו לא נשאר אדיש. הוא שיתף את הפוסט והגיב בחריפות: "יש הרבה אהבלים בערוץ 14, אבל טיפש כמו נעם פתחי עוד לא ראיתי. פתחי, אם היית טורח לבקר בנחל עוז אי פעם, הייתי מזמין אותך לקפה אצלי בבית. סיכוי גבוה שהיית פוגש שם את ההורים שלי שנמצאים יומיים-שלושה בשבוע בבית הזה. אבל אתה לא תטרח לבקר, או לברר את העובדות. זה מעבר לסל היכולות שלך".
מה בעצם עושה מרב מיכאליבימים האלה? היא יו"ר לשעבר של מפלגה שלא קיימת, נואמת בכנסת ובעיקר מצייצת. לאחרונה דווקא פעלה במלוא המרץ להעברת חוק עקרוני ואדיר להנצחתה של גולדה מאיר. כן, זה מה שחשוב עכשיו. כמו ההתעסקות שלה בזמנו, כשרת תחבורה, בטמפרטורת המזגן ברכבת. תמיד ידעה להתרכז בעיקר.
מיכאלי היא סמל נוסף ולא יחיד לכישלון האופוזיציה. זו שלא מצליחה לקבל אהדה מהציבור, שמתפרקת מתוכה ושבניגוד לכל היגיון בסיסי, חברי כנסת עוזבים אותה ועוברים לתמוך בממשלה. מדובר בהתפוררות גם של המבנה וגם של התוכן.
מרב מיכאלי (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
זו אופוזיציה שלא יודעת אפילו לקבוע מי יעמוד בראשה. לפי הסקרים האחרונים, היחיד שמקבל תמיכה ואהדה ציבורית הוא נפתלי בנט, מועמד שלא נמצא בה. האחריות רובצת כמובן על יאיר לפיד ובני גנץ, אבל מי שמצליחה לחמוק מתחת לרדאר היא מחוללת המחדל הפוליטי הגדול בכל הזמנים.
בקוצר ראייתה וביהירותה, סירבה מיכאלי להתאחד עם מר"צ, ובכך נתנה את השלטון לנתניהו במתנה. אם היו מתאחדות, סביר שלנתניהו היו 61 מנדטים בלבד, ולא ממשלה יציבה שתחזיק מעמד כנראה עד סוף הכהונה.
כמעט בכל דבר שהיא מאשימה את הממשלה, מיכאלי חטאה בו בעצמה. למשל בשינוי רדיקלי של עמדותיה. אחרי שהרימה את דגל הפמיניזם והאל־הורות, למיכאלי כבר ילד שלישי מפונדקאות. "האידיאולוגיה מתנגשת עם החיים עצמם", תירצה בזמנו. אבל כמובן שאין טעם להתעסק בעבר, אלא בהווה.
בימים אלה מיכאלי מחממת כיסא ומתפרנסת מהקופה הציבורית כלא עושה כלום. בעצם, סליחה, היא כן עשתה. לפני שלושה חודשים הקליטה פודקאסט לנקות את שמו של סבה, ישראל קסטנר, שהואשם בכך ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן השואה.
טענה נוספת שמופנית כלפי הממשלה: שרים מיותרים שמכהנים בתפקידים ריקים מתוכן ואף אחד לא חושב לוותר על משרתו ומשכורתו בימים קשים כלכלית אלו – אפשר להפנות גם אליה. במה היא תורמת עכשיו?
מרב מיכאלי (צילום: רמי זרנגר)
האם היא האדם הכי נכון והכי אפקטיבי שיכול לבקר את הממשלה בימים בלתי נסבלים אלה? מיכאלי כמעט לא זוכה לאהדה מהציבור. כל אדם יכול להבחין בכך שהיא משוללת האנרגיות והאופק הערכי־אידיאולוגי־ביצועי־ארגוני שנדרשים מאופוזיציה לוחמת.
אפשר לא לאהוב את יאיר גולן, אבל האיש מלא להט. אפשר להיבהל ממירב בן ארי, אבל מדובר בלוחמת. יש אחרים שבולטים, כמו ולדימיר בליאק, יוליה מלינובסקי, מירב כהן ועוד. משפיעים, מובילים, נוכחים.
אילו למיכאלי הייתה טיפת יושרה, הייתה מתפטרת מזמן ועושה לביתה, או לשני בתיה – לא ברור מהם סידורי הלינה שלה עם בן זוגה.
אפרופו בן זוגה ליאור שליין: בשל עודף חשיבות עצמית, הוא מחזיק מעצמו אדמו"ר החילוניות ומוביל דעה. אחרי שכל מיזם תקשורתי שנגע בו נכשל, התפרק ונסגר, כיום הוא עושה "סטנד־אפ" פוליטי. בריאיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" תקף את הציבור הליברלי שרואה בבנט ובליברמן מועמדים לגיטימיים לראשות הממשלה.
גם לפיד אינו אופציה לדידו. כלומר, כל מי שהוא לא הוא עצמו או בת זוגו או כזה שעומד על הבלטה האידיאולוגית הספציפית שעליה הוא דורך – פסול. מהריאיון עולה שלשליין יש פנטזיות פוליטיות. עמית סגל משוכנע שפניו לכנסת. בדיעבד, אולי בכלל הוא היה תמיד הפוליטיקאי והיא עשתה בידור וסאטירה.
ליאור שליין (צילום: יח"צ)
יש לו רעיונות, הוא יודע מה צריך לעשות. במופע שלו, למשל, הוא אומר שצריך לגייס את החרדים לא רק לצבא, אלא למאה ה־21. למה בעצם? מי אתה שתגיד לאנשים אחרים כיצד לחיות? מי הופך אותך ואת המאה שאתה חי בה לנכונה ואת העבר ואת הסגירות והפרישות לטעות?
תחושת הצדק האינסופית היא מחלה שמאלנית ידועה. ההרגשה שרק הם טובים, רק הם יודעים, רק הם מתקדמים, וכל האחרים פחות מוסריים, פחות מבינים – זו מחשבה שהיא לא רק לא נכונה, אלא גם מרחיקה מצביעים. אגב, גם הוא טען שמיכאלי טעתה שלא התאחדה עם מרצ, אבל ממנה, מן הסתם, אין לו שום תביעה.
כשתוקפים את הממשלה, צריך לבוא עם אלטרנטיבה ראויה. ההתנשאות המיכאלית־שליינית הזאת מסמלת שגם בצד השני צריך לעשות חשבון נפש אישי וגם תפיסתי. הזוג הזה מטיף לכל העולם, אך לרגע לא לעצמו. אף אחד מהם לא שואל איפה כשלתי, מה בגישה שלי לא נכון.
להגיד שביבי נכשל זה אולי נכון, אבל לא מספיק. גנץ ולפיד צריכים להבין מדוע הציבור בורח מהם, מיכאלי חייבת לדעת שהיא כבר אינה רלוונטית למזג הפוליטי העדכני. את הראשה – את גם אשמה.
חבר הכנסת לשעבר ושדרן הרדיו והטלוויזיה של "כאן 11" יגאל גואטה הגיע לתוכנית "פגישה עם רוני קובן", הפעם כדי לדבר על איך שמלחמת חרבות ברזל השפיעה עליו כשדרן ברדיו אבל גם כבן אדם פרטי. בשלב מסוים בריאיון הוא פרץ בבכי: "הותר לפרסום חמישה חיילים נהרגו, הותר לפרסום שישה חיילים נהרגו… די, חלאס, מספיק עם זה".
אחרי רגע ממושך של שקט הוא המשיך: "מאות משפחות שכולות ועוד משפחות שכולות ו-6,000 פצועים בבתי חולים, חלקם בלי ידיים ובלי רגליים. איך הגענו למצב שלקחו את משפחות החטופים והפכו את זה לעסק פוליטי? איך הגענו לדבר הזה? איך אפשר לרדת כזה נמוך?". לאחר המשפט הזה הוא גם ביקש הפסקה מהריאיון.
לאחר מכן הוא התעשת, והדבר הראשון שהיה לו לומר לרוני קובן – "סליחה". קובן חייך אליו וענה: "על מה סליחה?", ועל כך גואטה ענה: "שלא התאפקתי". קובן המשיך: "למה להתאפק?", וגואטה אמר: "אם לא היינו מתאפקים אז כל היום הייתי בוכה, ויש סיבה לבכות כל היום".
רוני קובן המשיך את הריאיון עם שאלה נוספת: "זה נכון שהיה רגע בזמן שידור ברדיו ששמעת אימהות של חטופים והתחלת לבכות?", והוא ענה: "כן, לא פעם אחת – כמה פעמים". קובן המשיך: "יש איזה חטוף שנכנס לך ללב במיוחד?" ותשובתו של גואטה: "כן, שם בכיתי הכי הרבה. ביבס". הוא המשיך לדבר בזמן שדמעות נקוו בעיניו וקולו נסדר: "זה לא יכול להיות, זה משהו שלא נתפס בשכל בכלל".
הוא עצר שוב כדי להוריד את המשקפיים ולמחות את הדמעות מעיניו, והמשיך בהלצה: "קובן, זה שזו תוכנית של תשעה באב לא אומר שאני צריך לבכות כל התוכנית". במקביל, קובן תהה אם "הלב שלו קהה" משום שהוא לא בוכה כשהוא נזכר במשפחת ביבס, שאיבדה את האם שירי ואת שני בניה הצעירים, אריאל וכפיר, לאחר שנחטפו לעזה מניר עוז בשבעה באוקטובר ונרצחו בשבי. ירדן ביבס, בעלה של שירי, נחטף גם הוא, ושוחרר ב-1 בפברואר השנה. גופותיהם של כפיר, אריאל ושירי הוחזרו לישראל ב-20 וב-22 בפברואר.
קובן סיפר לגואטה: "הייתי בניר עוז ונותנים לך להסתובב בין הבתים חופשי, ואז אתה בא לבית של הביבסים" – כאן גם קולו של קובן נסדק והוא מבין שגם הוא עומד לבכות – "ואתה רואה את הבימבות הקטנות של השניים המתוקים האלה, והפצע עוד מדמם ופתוח". בהמשך הריאיון אמר יגאל גואטה: "בחיים לא קרה לי שהצטערתי ובכיתי כל כך הרבה ימים ולילות על ילדים שאני לא מכיר בכלל".