דו"ח מיוחד של UN WATCH שפורסם היום (רביעי) מגלה שפרנצ'סקה אלבנזה, נציגת האו"ם ואחראית על הפרות ישראליות בשטחים, קיבלה סכום אסור של כ-20 אלף דולר (למעלה מ-70 אלף שקלים) מגופים תומכי חמאס למימון נסיעותיה באוסטרליה ובניו-זילנד בשלהי 2023 – מעט אחרי הטבח הנורא.
אלבנזה – שהאו"ם האריך את המנדט שלה בתפקיד השליחה המיוחדת (Special rapporteur) מהשטחים רק לפני חודש למרות מחאה מצד ארה"ב, ישראל, ארגנטינה, הולנד והונגריה – אמורה לספק לארגון מידע נקי ואמיתי. כשנשאלה על הנסיעה לאוסטרליה, אמרה כי האו"ם מימן אותה (כך לפי פוסט במדיה חברתית מנובמבר 2023), וביולי 2024 אפילו אמרה שהיא מקבלת בברכה את החקירה בעניין זה כי אין לה מה להסתיר.
כעת מתברר שמימון הנסיעה הגיע מארגונים פרו-פלסטינים, ביניהם: Australian Friends of Palestine Association, Free Palestine Melbourne, Palestinians in Aotearoa, Australia Palestine Advocacy Network, Palestinian Christians in Australia.
ה-AFPA (הגוף הראשון ברשימה) לא רק פרסמו באתר שלהם כי שילמו על ביקורה של אלבנזה באוסטרליה, הם גם פרסמו סרטון וידאו שבו אישה מקריאה את הצוואה של מנהיג החמאס יחיא סינוואר, האחראי הראשי לטבח, עם מחמאות לכך ש"בערבית זה נשמע כמו שירה, מרגש מאוד". צוואתו של סינוואר כוללת דחייה של כל משא ומתן עם ישראל, קריאה להיות נאמנים לדמם של השהידים, סירוב לדיפלומטיה והיצמדות לדרך הנשק והמאבק המזוין.
ה-APAN (הגוף הלפני אחרון) מונהג בידי נאסר מאשני. בכתבה שפורסמה בעיתון "הראלד סאן" (Herald Sun) נחשף שמאשני שיבח מספר טרוריסטים פלסטינים, ביניהם את איהם כמאמג'י שרצח את הנער אליהו אשרי (2006), והוא עצמו הורשע בחטיפה ובאיומים בשנת 1991. רשת הטלוויזיה סקיי ניוז דיווחה שארגון צדקה למען ילדים שמאשני מנהל שולח כספים לטרוריסטים ברצועת עזה.
מארחיה של אלבנזה בניו זילנד שיבחו את כינו את הטבח כ"יציאה מהכלא", ואמרו ש"אפשר להבין" את מעשי החמאס.
לאחר שארגון UN WATCH התלונן, פתחה מזכירות האו"ם במסע טיוח ופנתה לוועדת התיאום של השליחים המיוחדים – פאנל שהיושבים בו הם חברים קרובים של אלבנזה. באותה ועדה ישבה שליחה מיוחדת של האו"ם בנושא בריאות, Tlaleng Mofokeng (מדרום אפריקה), שכינתה את ישראל "גיהנום", קראה במדיה חברתית ל"שחרור פלסטין מהנהר לים" וטענה שהישראלים הם "פראים ומלאי רוע שמגיע להם גיהינום עלי אדמות". כמו כן היא כינתה את הישראלים "צמאי דם ומבצעי ג'נוסייד".
באופן אבסורדי, זו הוועדה שמצאה שאלבנזה אכן שיקרה לגבי מקורות המימון שלה, ועדיין החליטה לחדש את המנדט שלה. בנוסף לטיוח מקורות המימון שלה ועברה על הקוד האתי של האומות המאוחדות, אותה ועדה מצאה שאלבנזה אכן מתבטאת באופן אנטישמי במדיה החברתית ועושה שימוש לא ראוי בעוזרי מחקר. למשל, עקיפה של האיסור לקבל מימון ישיר מגורם חיצוני באמצעות הוצאת בקשת תשלום מאוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, כאשר עוזרת מחקר של אלבנזה עבדה כחוקרת באותו מוסד. למרות הביקורת הברורה על אלבנזה, טענו באו"ם כי היא "איננה שונאת יהודים".
אלבנזה זכתה לחידוש הקדנציה שלה בתפקיד חשוב זה למרות שתמכה בהשוואה בין אדולף היטלר וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, טענה שארה"ב תחת שליטה יהודית, ואמרה שישראל היא מדינת אפרטהייד. כמו כן היא פקפקה בכך שהחמאס ביצע מעשי אונס בנשים ישראליות, גם אחרי שתת-מזכ"ל האו"ם פרמילה פאטן ביקרה בישראל ואמרה לכל העולם שהחמאס ביצע פשעים מיניים אלימים בחטופים ובאזרחים ישראלים.
אלבנזה ובעלה מאסימליאנו קאלי (Massimiliano Calì) ממשיכים לקרוא להשמדתה של מדינת ישראל ובו-זמנית, היא הסתירה מהאומות המאוחדות שבעלה עבד למען הרשות הפלסטינית כיועץ כלכלי.
הלל נוייר, מנכ"ל ארגון UN WATCH: "אלבנזה הוסיפה חטא על פשע – היא גם נסעה במימון תנועות התומכות בחמאס וגם שיקרה על כך וטענה כי האו"ם הוא שמימן את נסיעתה".
הלל נוייר (צילום: באדיבות דג הזהב)
"אלבנזה ממשיכה מדי יום לנצל לרעה את מעמדה באו"ם – היא פולטת ללא הרף הערות אנטישמיות ומעודדת תעמולת חמאס ברשתות החברתיות, בטלוויזיה ובדיווחים השקריים שלה. כל יום שבו היא נשארת בתפקיד מטיל צל כבד על היושרה של מועצת זכויות האדם והאו"ם בכללותו", הוסיף נוייר.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".