העיר בניאס שבסוריה ידעה כמה מאירועי האלימות הקשים ביותר במדינה בחודש שעבר. אלפי גברים חמושים הסתערו על חופי הים התיכון של המדינה והרגו יותר מ-1,600 אזרחים, רובם מהמיעוט הדתי העלאווי. במשך שלושה ימים החמושים הלכו מבית לבית, הוציאו להורג אזרחים ופתחו באש ברחובות. כתבה ב"ניו יורק טיימס" מנסה להתחקות אחר הניסיון להבין את זהותם של הפורעים, שעד היום נותרה לא ברורה.
כזכור, המורדים הפילו את בשאר אל-אסד בדצמבר והביאו לסיומה של מלחמת אזרחים שנמשכה כמעט 14 שנים. המלחמה הביאה למותם של חצי מיליון בני אדם. בשלושת החודשים הראשונים שלה בשלטון, הממשלה החדשה החזירה את השקט היחסי למדינה וריסנה במידה רבה את אלה שחיפשו נקמה על זוועות שבוצעו תחת אסד.
כוחות הממשל הסורי מטילים חביות נפץ על העלאווים (צילום :רשתות ערביות)
בתחילת מרץ, כוחות הביטחון לשעבר במשטר אסד פתחו במתקפה מתואמת על חיילי הממשלה החדשה ברחבי מחוזות לטקיה וטרטוס. כדי לשכך את התסיסה, הממשלה מיהרה לתגבר את האזור, הנחשב מעוז של אסד וגרים בו מספר רב של עלאווים שיעים. בתוך הכאוס שנוצר, הגיעו אלפי חמושים לאזור עם מטרה אחת – הרג עלאווים על רקע עדתי. סיבה, תושבת בניאס בת 30, תיארה: "הם הרגו את האנשים, שרפו את הבתים, פרצו לחנויות. אני מבועתת".
רבים מההרוגים בבניאס נקברו בקבר אחים בפיקוח של אנשי ביטחון ממשלתיים, לפי תושבים שהיו בקבורה וכן תמונות וסרטונים של האתר שאומתו על ידי ה"טיימס". עם החרפת האלימות, הרשויות הסוריות החדשות סגרו את האזור בפני כתבים זרים.
לפי הממצאים, הרצח ההמוני התבצע על ידי אזרחים חמושים וקבוצות מורדים לשעבר. אליהם הצטרפו, כך לפי הדיווחים, כמה חיילי הממשל הנוכחי שנפרסו כדי להשיב את הסדר על כנו. הפורעים כוללים ככל הנראה מוסלמים סונים קיצוניים וג'יהאדיסטים זרים הרואים את העלאווים ככופרים. רבים מהם מחפשים נקמה על אכזריותו של משטר אסד הנתמך על ידי הקבוצה. עם זאת, זהותם המדויקת נותרה לא ברורה.
בשאר אסד (צילום: פרטי)
שלטונות סוריה הכחישו כי כוחות הביטחון שלהם השתתפו בזוועות, אך אמרו כי הם חוקרים ומעמידים לדין כל מי שפגע באזרחים. בחודש מרץ הקימה הממשלה שתי וועדות – האחת, לחקור את המעורבים באלימות נגד אזרחים והשנייה כדי להגן על הקהילות העלאוויות בחוף מפני אלימות נוספת. כרגע אין אינדיקציה לכך שהטבח קשור להנהגה העליונה של המדינה.
העיר בניאס, הממוקמת בצפון מערב סוריה, מחולקת בקווים עדתיים: בדרום מתגוררים בעיקר מוסלמים סונים בעוד שהשכונות הצפוניות הן בעיקר עלאויות. על אף שחלק מהעלאווים בבניאס שירתו בצבאו של אסד, רבים אחרים דווקא דוכאו תחת ממשלתו וזכויותיהם נשללו, כך לפי התושבים.
אל ג'ולאני (צילום: רויטרס)
"כשאסד הודח בדצמבר, רבים חששו שהחוף הוא חבית נפץ. כוחות עילית מצבאו של אסד נסוגו לאזור", אומרים קציני משטר לשעבר. חלקם קראו לעלאווים לגייס תגובה חמושה נגד הרשויות החדשות של סוריה. כך באמת קרה ב-6 במרץ, אז כוחות הביטחון לשעבר במשטר אסד פתחו בשורה של מארבים על חיילי הממשלה ברחבי החוף.
לפי התיאור של עדי ראיה, כמה מהחמושים צעקו בערבית רשמית או רצוצה. הם היו לבושים בסלוואר קמיז, טוניקה עם שרוולים ארוכים ומכנסיים ארוכים שנלבשים בדרך כלל בדרום ומרכז אסיה – מה שרמז לכך שמדובר ככל הנראה בג'יהאדיסטים זרים. אחרים היו אזרחים חמושים שחיפשו נקמה על עוולות שבוצעו במהלך מלחמת האזרחים.
במהלך שלושת הימים של הטבח, הקבוצות החמושות השליטו טרור ברחבי בניאס. חמושים עברו מדלת לדלת והרגו עלאווים בבתיהם. סרטונים מראים כי חמושים אחרים נסעו על גופות ההרוגים ברחוב.
כשהטרור שטף את העיר, נמלטו ממנה אלפי עלאווים נואשים. חלקם הסתתרו ביערות בפאתי העיר, ושרדו ימים שלמים על עלים ומי נהר, כך לדברי התושבים. אחרים עזבו במכוניותיהם, מתחמקים מגופות שהיו מוטלות ברחובות. ככל שהטבח נמשך, הבריחה מהעיר נהייתה יותר ויותר קשה. חמושים התפזרו והקימו מחסומים כדי למנוע מהעלאווים לעזוב. כמה מוסלמים סונים ניסו לעזור לשכניהם שלא הצליחו לחמוק החוצה.
בתום שלושת הימים של הטבח, לפחות 368 בני אדם, כולל 13 ילדים, נהרגו בבניאס, כך מספר ארגון המעקב הסורי לזכויות אדם שבסיסו בבריטניה. במהלך החודש האחרון, כ-20,000 סורים נמלטו ללבנון, על פי גורמים רשמיים וארגוני זכויות אדם בלבנון. אלפים נוספים עדיין מסתתרים בבתי חברים וחוסים בתוך בסיס אווירי רוסי באזור.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".