על רקע חידוש המשא ומתן מול חמאס בקהיר והשיחות המאומצות בשבוע שעבר, גורמים המעורים בפרטים דיווחו בתחילת השבוע כי חמאס החזיר תשובה חיובית למתווכות והסכמה למתווה "וויטקוף מעודכן". למרות ההסכמה בישראל ממשיכים להתכונן במקביל לשני אירועים – הרחבת התמרון ברצועה וכיבוש עזה, במקביל למשא ומתן שגורמים טוענים שהוא על עסקה שתשחרר את כל החטופים, ולא בחלקים.
בעולם הגיבו נגד התוכניות להרחבת התמרון, והיום (שישי) פורסם דוח של IPC, שמסתמך על נתוני האו"ם, שמצהיר שבעזה יש מגפת רעב כדי להפחית את הלגיטימציה של הפעילות הצבאית ברצועה. בצה"ל ומתפ"ש דחו בתוקף את הקביעה כי קיים רעב ברצועת עזה ובעיר עזה בפרט. הדוח התעלם במכוון מהנתונים שהועברו לכותביו בפגישה שהתקיימה טרם פרסום הדוח, תוך התעלמות מוחלטת מהמאמצים שקודמו בשבועות האחרונים לייצוב המצב ההומניטרי ברצועת עזה.
פרופ' עוזי רבי, חוקר בכיר במרכז דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, דיבר עם שי גולדן ויריב אופנהיימר ב-103fm על העתיד של רצועת עזה, על האופציה להשיג עסקה, וגם על יתר ההתפתחויות במזרח התיכון.
"העולם לא מבין מה קורה, ובמקום להסתכל בצורה יותר תכליתית על טוב ורע, זה פרצופו של העולם, הוא לא מבחין בין טוב לרע, ולכן אנחנו נמצאים כאן באיזשהו סוג של משהו מאוד טרגי-קומי בכל העניין הזה. זה מה שלא צריך להגיד על חמאס – שהוא נגמר. אחרי מה שקרה בחאן יונס, אנחנו רואים את יכולת ההתאוששות, מה נפקא מינא? נצא מעזה אז הם יבנו מחדש את היכולות שלהם", הסביר רבי.
"אי אפשר בסופו של דבר לגמור את הדבר הזה בלי שיש חלופה לחמאס, אבל חלופה תגיע אחרי שחמאס יפסיק להיות שזה שמושל ומולך. אני בעד מה שישראל עושה בעיקרון כרגע, כי המנוף הכפול תמיד חייב להיות במזרח התיכון, חייב להיות תמיד איום צבאי מהימן על עזה, שהוא זה שמניע את הקטארים והמצרים ללחוץ לחמאס ללכת להסכם", הוסיף בהמשך.
את שינוי דרישות הממשלה הגדיר רבי כ'נשף הסרת מסכות'. "נתניהו מדבר כרגע על עסקה כוללת, זה עשוי לחשוף את פרצופו של החמאס. בואו נראה אם חמאס מוכן לחיות עם המושג 'כולם ביחד'. אם לא, אני חושב שצריך ללכת למשא ומתן קשיח יותר בעסקה החלקית", הבהיר. עם זאת, הוא מעריך כי שום פוליטיקאי ישראלי לא יוכל לדלג על האפשרות להשיב חטופים הביתה, חיים או חללים.
על איסוף הנשק בלבנון ממחנות הפליטים הפלסטיניים אמר: "עצם העובדה שג'וזף עאון והממשלה שלו מוכנים, אז יש יותר ויותר לבנונים שחשים שאפשר לא רק להגיד את זה, אלא לעשות את זה. מי שלא נותן גב מספיק זו צרפת. צרפת הייתה יכולה לעמוד יותר לימין הממשלה. מקרון בחר לעמוד לצד מדינה פלסטינית במקום להוציא את הנגע מלבנון".
עמנואל מקרון (צילום: רויטרס)
עוד אמר רבי: "אנחנו עובדים עם האמריקאים ועם הסעודים. אנחנו מנסים לשלול מחיזבאללה את היכולת לשאת נשק כבד ובינוני במדינה שהיא חפצת חיים שרוצה להתעורר ליום אחר". הוא הזכיר כי ללבנון, ולסוריה הנפתחת גם היא למערב, יש אינטרס להשתלב במיזמים בין לאומיים באזור. "נפתח משהו בארץ הארזים שהוא חשוב לענייננו. מי שמתמצא בחיבור בין המזרח למערב, מכיר את חשיבות הנמלים של סוריה ולבנון, אלה שתי מדינות עניות משוללות תשתית, והן נכנסות למהלך תעבורתי גדול במזרח התיכון".
"מי שלקח את לבנון בשבי ארבעים שנה ויותר הם איראן וחיזבאללה. ברגע שנוציא את הנגע הזה ניתן ללבנון לפרוג ולשגשג. לבנון מתחילה להתרגל לעניין שיכול להיות מצב של חיים עם חיזבאללה מצומצם", הוסיף רבי בהמשך.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.