אימו של אלירן מזרחי, ג'ני, ששם קץ לחייו לאחרונה, זעקה בכנסת: "אלירן היה גבר אלפא עם לב ענק ונשמה עוד יותר גדולה, בעל משפחה מסור עם עבודה מקצועית ומספקת, עתיד מבטיח וקידום באופק, הייתה לו כריזמה סוחפת, ים של חברים והיה תמיד הלב של כל אירוע. הוא היה האנטיתזה המוחלטת לפרופיל של מי שעלול היה להתאבד, אבל גם העוצמות האלו לא הצליחו לעצור את הפוסט-טראומה", שיתפה.
אחרי 187 ימי מילואים פעילים ואינטנסיביים בלב המלחמה בעזה, אלירן חזר הביתה אלירן אחר. אלירן היה איש מילואים מסור, מחויב, מקצוען, ברמות הגבוהות ביותר, איש תחבולות שלקח חלק משמעותי בלחימה. בימים הראשונים של הלחימה אלירן השתתף בפינוי ציר 232 ובאזור מסיבת הנובה ברעים חוויה טראומטית במיוחד שהשאירה עליו חותם עמוק וכבד וכנראה גם בלתי הפיך. אלירן חזר הביתה, אבל הוא לא הצליח לחזור לעצמו, אלירן יצא מעזה, אך עזה לא יצא ממנו. ראינו שינוי, אך לא הבחנו והבנו עד כמה העומק והכאב היו חזקים אצל אלירן בלב. הוא הסתיר ושיחק אותה, אמר שהכל טוב, ובפנים הוא נשבר לרסיסים. אני עומדת כאן כאימא כואבת כדי לזעוק את מה שברור, אסור לנו לגייס לוחמים פוסט-טראומטיים למילואים זו לא גבורה וזה לא צורך – זו סכנה זו פצצה שתתפוצץ אלינו בפנים".