המחירים המופקעים בשוק הפירות מובילים בהדרגה לצמצום בצריכה של הצרכן הישראלי. משפחות רבות נאלצות לוותר על פירות העונה או לצמצם משמעותית את רכישתן. התהליך הזה יוצר מעגל שלילי מתמשך: ככל שהביקוש יורד, כך החקלאים חוששים יותר להשקיע בהרחבת הייצור, מה שמוביל לירידה נוספת בהיצע – ולעלייה נוספת במחירים.
המחיר החברתי של המצב הזה כבד. פירות הם מרכיב בסיסי בתזונה בריאה, ובמיוחד חשובים לילדים ולאוכלוסיות מבוגרות. כשהם הופכים למוצרי יוקרה, הבריאות הציבורית נפגעת, ואיתה גם השוויון החברתי. הפערים בין משקי בית עם הכנסה גבוהה לאלו עם הכנסה נמוכה רק הולכים ומתרחבים.
בדיקה עדכנית מציגה פערים חדים בין מחירי פירות ברשתות השונות. כך למשל, ק"ג בננות נמכר ביוחננוף ב־4.90 שקלים, בעוד שטיב טעם גובה עבורו 12.90 – פער של 163%. אננס שלם נמכר בשופרסל דיל ב־12.50, לעומת 29.90 בקשת טעמים. גם לימון, פומלה ופטל מציגים פערים של מעל 100%.
שסק טרי עולה ברמי לוי 18.90 לק"ג, ובטיב טעם 39.90. אבטיח ביוחננוף נמכר ב־2.90 לק"ג, ובשופרסל דיל ב־5.90. אוכמניות נמכרות ברמי לוי ב־9 שקלים ל־125 גרם, בעוד שטיב טעם גובה 17.50. באבוקדו ההבדלים בין אושר עד לשופרסל דיל מגיעים ליותר מ־85%. מנגו, ענבים, תפוזים, נקטרינות, קיווי ותפוחים – כמעט כל פרי מציג פערי מחירים מהותיים בין הרשתות.
פערי המחירים בשוק הפירות (צילום: מעריב אונליין)
המציאות הקשה: בין חקלאי נפגע לצרכן מיואש
"אני מעבד את האדמה, זורע, משקה, קוטף ואורז, ואין לי מושג כמה כסף יגיע אלי באמת", מספר חקלאי ותיק מהדרום. "אני לא קובע את המחיר, ולפעמים אני עומד בפני דילמה אכזרית: לקבל מחיר זעום שבקושי מכסה את העלויות, או להשמיד את התוצרת כי לתוצרת חקלאית יש חיים קצרים ולא מדובר בקופסת שימורים".
html
הדברים הללו חושפים את הבעיה המהותית בשוק החקלאות הישראלי: החקלאים, שהם בסיס השרשרת, נתונים לחסדי גורמים אחרים שקובעים את מחירי השוק. הם יודעים לעבד את האדמה ולגדל תוצרת איכותית, אך אינם שולטים בהכנסותיהם. במקביל, הצרכנים נדרשים לשלם מחירים מופקעים על אותם מוצרים בסיסיים שאמורים להיות נגישים לכל משק בית.
כשמנתחים את שרשרת המחירים, מתגלה תמונה מורכבת יותר מהמאבק הפשטני בין חקלאי לקמעונאי. בין השניים פועלים גורמים נוספים שמצליחים לנייד את מחירי השוק ולהיות השחקנים המרכזיים בקביעת המחירים הסופיים. הסוחרים הגדולים, המתווכים ורשתות הקמעונאות הגדולות יצרו מעין אוליגופול שמאפשר להם לשלוט במחירי השוק בצורה שפוגעת הן בחקלאים והן בצרכנים.
הקמעונאיות הגדולות חדרו לתחום כדי להיות חלק מה"חגיגה" הזו של רווחים גבוהים, ויצרו מנגנון שבו הן יכולות להוביל את השליטה במחירי השוק. התוצאה היא שהחקלאי מקבל חלק קטן מהמחיר הסופי, הצרכן משלם מחירים מופקעים, והרווח העיקרי נשאר בידי הגורמים המתווכים.
התופעה המטרידה של תנודות מחירים קיצוניות – חמישה שקלים לקילו ביום ראשון ושלושה שקלים לקילו ביום חמישי, או 40 שקל לקילו בתחילת העונה ופחות מעשרה שקלים לאחר חודש – אינה תוצר טבעי של היצע וביקוש בלבד. תנודות אלו מונעות לא פעם ממניפולציות שוק מכוונות שמאפשרות לגורמים מסוימים להרוויח מהתנודתיות הזו.
העונתיות הטבעית של פירות אמורה להביא לשינויי מחירים הדרגתיים וצפויים, לא לזינוקים דרמטיים שמותירים את הצרכנים במצב של אי־ודאות מתמדת. המנגנון הנוכחי יוצר מצב שבו הצרכנים נאלצים להתכונן למחירים גבוהים – או לוותר מראש על מוצרים שהיו אמורים להיות בסיסיים.
המחירים על פי נתוני אתר פרייסז נכון לתאריך 10-06-25
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.