הבננה, שהייתה פרי הילדים הבסיסי, הפכה לבחירה כלכלית מודעת. הקיווי, מקור חשוב של ויטמין C, הפך בלתי נגיש לרבים. מדובר בפגיעה ישירה בתזונה המשפחתית, עם השלכות על הבריאות הציבורית.
מספר גורמים מסבירים את ההתייקרויות החריגות: מזג האוויר הקיצוני בשנה החולפת ומיעוט הגשמים פגע ביבולים, בעיקר באבוקדו ובפירות הדרום. עלויות התשומות החקלאיות – דשנים, חשמל להשקיה ודלק – עלו אף הם. המלחמה בעזה והמתיחות הביטחונית השפיעו על זמינות כוח האדם החקלאי, בעיקר ביישובי הדרום. רבים מהעובדים הזרים עזבו או לא הגיעו, מה שהעלה את עלויות הקטיף והטיפול.
בנוסף על כך, עלויות השינוע והלוגיסטיקה עלו בעקבות מחירי הדלק, ושרשרת האספקה הארוכה – מחקלאי לסיטונאי ועד לקמעונאי – יוצרת הזדמנויות רבות להעלאת מחירים.
התחזיות לעונת הקיץ והסתיו מעורבות. מצד אחד, סיום המלחמה עשוי לייצב את כוח האדם החקלאי. מצד שני, משבר האקלים צפוי להחמיר את התנאים לגידול פירות. הפתרונות כוללים רפורמה בשרשרת ההפצה, עידוד תחרות בין רשתות השיווק וייעול השימוש במים ובתשומות חקלאיות. ללא צעדים אלה, פירות הקיץ עלולים להפוך למוצרי יוקרה.
בתנאים הנוכחיים, השוואת מחירים הפכה לחיונית. מעבר בין רשתות יכול לחסוך מאות שקלים בחודש; רכישה בשווקים פתוחים לעיתים זולה ב־10%־25% מהרשתות. כדאי גם לנטר מבצעים ולהתאמן על צריכה עונתית – פירות בעונתם זולים ובריאים יותר.
המציאות הכלכלית הנוכחית הפכה את הפירות ממוצרי יסוד לבחירה כלכלית מודעת. צרכנים חכמים – אלה שיתאמצו – יוכלו לשמור על תזונה בריאה ומגוונת גם במציאות המחירים הקשה.