מעל 100 משאיות סיוע הוכנסו היום (חמישי) לצפון הרצועה תחת מנגנון החלוקה של האו"ם. בין המשאיות שהוכנסו – מכליות דלק לשם תדלוק מערכות אנרגיה של בתי חולים, מאפיות, ומרכזי הסעדה.
בעקבות לחץ של האיחוד האירופי וכן של גורמים נוספים, החליט הדרג המדיני לאפשר כניסה גדולה של סיוע הומניטרי שכלל משאיות עם קמח, מזון תינוקות וכן כמויות של דלק עבור בתי החולים. זו פעם ראשונה שישראל מאפשרת את הכנסת הדלק דרכם. לפני כמה שבועות הוכנסו מכליות דלק לבית החולים נאצר בחאן יונס בפיקוח צה״ל.
הכנסת המשאיות בוצעה היום דרך מעבר זיקים בצפון הרצועה השיירות הועברו במהלך כל היום בסבבים של כמה משאיות בכל סבב. כאשר השיירות לוו בתצפית אווירית של חיל האוויר.
ילדים פלסטינים בעזה ממלאים מיכלי מים בעיר עזה (צילום: REUTERS/Mahmoud Issa)
בתוך כך, ב"רויטרס" דווח מפי צוות של האו"ם כי הוכנסו כ-75,000 ליטר דלק לעזה, וטענו כי מדובר במשלוח הראשון מסוגו מזה 130 יום – כך אמר דובר האו"ם סטפן דוג'אריק. "הכמות שהועברה אתמול אינה מספיקה כדי לכסות אפילו יום אחד של דרישות אנרגיה. הדלק עדיין אוזל והשירותים יושבתו אם לא ייכנסו כמויות גדולות בהרבה באופן מיידי", אמר.
בהודעה של האו"ם מתחילת החודש, ציינו כי בהיעדר דלק לעזה במשך יותר מ-17 שבועות, מזכ"ל האו"ם "מודאג מאוד מכך שחבל ההצלה האחרון להישרדות נקטע". דובר האו"ם הזהיר כי "ללא הזרמה דחופה של דלק, האינקובטורים ייסגרו, אמבולנסים לא יוכלו להגיע לפצועים ולחולים, ולא ניתן יהיה לטהר מים".
עוד טעו כי "גם אספקת הסיוע ההומניטרי המעט שנותר בעזה על ידי האומות המאוחדות ושותפיהן תיעצר עד תום. לאו"ם יש תוכנית ברורה ומוכחת, המושתתת על עקרונות הומניטריים, להגיש סיוע חיוני לאזרחים – בבטחה ובקנה מידה גדול, בכל מקום בו הם נמצאים".
נזכיר כי לפי נתונים שפרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים בתחילת החודש, ישראל המשיכה להעביר דלק וגז לרצועת עזה במהלך חודש יוני. במהלך החודש נכנסו לרצועה 188 משאיות דיזל וכן 2,060 מכלי גז. מדובר בקצב אספקה קבוע יחסית, עם ממוצע יומי של מספר משאיות בכל אחד מימות השבוע. בימים מסוימים נרשמה תנועה של 12 עד 15 משאיות דלק ביום, לצד מאות משאיות הומניטריות נוספות שהעבירו מזון, ציוד רפואי וסחורות חיוניות אחרות.
מחנה אוהלים בעיר עזה (צילום: REUTERS/Mahmoud Issa)
כמו כן, גורם בכיר בצה"ל טען בסוף יוני כי קיימים מאגרי דלק זמינים, וכי ישראל מאפשרת ויסות מבוקר של כניסת דלק לרצועה במטרה להבטיח את הגעתו למוסדות רפואיים, תוך מניעת שימושים ביטחוניים. הוא הוסיף כי "צה"ל אינו מעוניין בקריסת בתי החולים" וכי "תהליך חלוקת הסיוע משתפר מיום ליום".
אולם, מנהל קומפלקס בית החולים אל־שיפא בעזה התריע באותו היום כי המרכז הרפואי עלול להפסיק את פעילותו בשל מחסור חמור בדלק, ובראיון לרשת אל־ג'זירה טען כי ארגונים בינלאומיים עדכנו את הנהלת בית החולים שישראל מונעת את כניסת הדלק לרצועה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.