"אנחנו נמצאים במרכז הגליל. יושבים ממש על החיבור בין הגליל התחתון לעליון. אין לנו לא את הים של עכו שבגליל המערבי, וגם לא את החרמון שבגליל המזרחי. אבל גם בלב הגליל יש נוף עוצר נשימה, מגוון אנושי גדול, קהילות של יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, בדואים, וגם תמהיל של עיר וכפר, קיבוצים ומצפים. התמהיל הזה מייצר חוויה תיירותית מאוד מגוונת".

כך אמר נתי רוזנצוייג, מנהל אגף פיתוח כלכלי אזורי באשכול בית הכרם הגלילי – איגוד ערים המאגד את כרמיאל, סכנין, המועצה האזורית משגב (שבה 36 יישובים), ואת המועצות המקומיות דיר אל-אסד, מג'ד אל-כרום, בעאנה, נחף, סאג'ור וראמה. “התפקיד של האשכול, הקיים כעשור, הוא לייצר שיתופי פעולה בין רשויות ולטפל בנושאים אזוריים", תיאר רוזנצוייג. “כשמתאחדים אפשר להוביל פרויקטים גדולים יותר. יש גם נושאים שהם אזוריים באופן מובהק, כמו למשל תחבורה, איכות הסביבה ותיירות".

בימים אלה שוקד רוזנצוייג על החייאת התיירות במרכז הגליל. “לפני המלחמה התיירות באזור הייתה בינונית. היו קצת קבוצות של ועדי עובדים, והיו גם תיירים שהיו מגיעים עצמאית. מחו"ל היו מגיעים בשוליים. במלחמה הכל נעצר לגמרי. אנחנו מנסים לא רק להחיות את התיירות, אלא להעצים ולהצמיח אותה על ידי מיזמים ומהלכים שונים. מתכננים שבשנים הקרובות יגיעו פי ארבעה מבקרים ממה שיש כיום".

אחד המיזמים שאמור להביא מבקרים ליישובי אשכול בית הכרם הוא פסטיבל “בא לי גליל", שיתקיים בפעם השלישית לאחר הפוגה של שנה. חגיגת טעמים, תרבויות ונופים במהלך סוף השבוע של חג השבועות, מ-29 במאי ועד 2 ביוני. הפסטיבל מזמין לחוויה של “שכנות טובה" במרכז הגליל, שתתאפיין במפגש תרבויות, קולינריה משובחת ואירועים מגוונים. לפעילויות הפסטיבל, שחלקן ללא עלות וחלקן בתשלום, יש להירשם מראש דרך אתר baligalil.

בין הפעילויות: סדנת היכרות עם שמן הזית בבית הבד אבטליון; סיורים ובתים פתוחים בסאג'ור; טעימות יין בליווי גבינות ביקבי כישור, פלך וחרשים; שכנות טובה וקולינריה מקומית בדיר אל-אסד; סיור ב"דרך של בן" סמוך ליישוב קורנית, המנציחה את בן סלע ז"ל שנפל בקרב במלחמת לבנון השנייה; סיור ב"שביל האגדות" בהר שכניה, שבו משולבים ספרי אגדות; סיורים במחלבת פלורה גבינות משגשגות בקיבוץ לוטם; חנוכת שביל בית הכרם ועוד.

“הפסטיבל לוקח את כל הדברים הטובים שיש אצלנו באזור ומייצר שיתופי פעולה מגוונים בין תיירנים. זה יוצר חבילות מאוד ייחודית ליום שלם של ביקור", אמר רוזנצוייג. “כמו כן, בשיתוף פעולה עם רשות הטבע הגנים, קק"ל והוועדה לשבילי ישראל, אנחנו מסמנים וחונכים בימים אלה שביל טיול חדש שנקרא ‘שביל בית הכרם'. זהו שביל של 120 ק"מ שיהיה מחולק למקטעים שמתאימים לטיולים משפחתיים.

"מעבר לנוף הקסום, השביל גם מתחבר לעסקים התיירותיים שנמצאים במרחב. בנוסף לשביל הזה, בכל אחת מהרשויות יהיה גם שביל מסומן מקומי נוסף שיעבור דרך הפנינים התיירותיות בכל אחת מהרשויות".

פרויקט נוסף שבאמצעותו מקווה רוזנצוייג להגדיל את תנועת המבקרים באזור הוא “המטבח הכשר". “לאחר שהבנו שבעיקר ברשויות הלא יהודיות יש תיירנים קולינריים ללא תעודת כשרות, ושכתוצאה מכך יש להם חסם בפני ועדי עובדים וקבוצות, יזמנו תהליך בשיתוף הרבנות להנגשת תעודות כשרות לאותם עסקים. המשמעות היא שהעסקים פותחים עצמם לשווקים שלא יכלו לארח קודם", הוא מספר.

לכמה מבקרים אתם מצפים בפסטיבל הקרוב?
“בפסטיבל הקודם, לפני המלחמה, הגיעו כ-10,000 מבקרים. עכשיו אנחנו מצפים שיבואו פי שניים. אנחנו גם מזמינים לפסטיבל שגרירים ונספחי תרבות של מדינות שונות, כדי שבשנה הבאה, כשיהיו טיסות, נוכל גם להביא תיירות נכנסת לאירוע".

חשוב לציין, הוסיף רוזנצוייג, “שאחד מהחטופים, אלון אהל, הוא תושב היישוב לבון שבמשגב. מבחינת תכנון הפסטיבל אנחנו נמצאים בקשר עם משפחתו. הלוואי שעד קיום הפסטיבל נחגוג ביחד את חזרתו. כך כולנו מקווים. אם זה לא יקרה עד אז, נציין שחוגגים את החיים, אבל לא שוכחים לרגע שיש חטופים בעזה".

רוזנצוייג הדגיש שפעילות האשכול מנסה גם לייצר סוג של “אי של שפיות", כהגדרתו. “יש אצלנו חיים משותפים וקשרים טובים בין כל חלקי החברה הישראלית", הוא אמר. “יש לכך חשיבות חברתית במדינתנו. זה מקום מאוד שלו. גם באירועי שומר חומות, כשהיו אזורים בארץ שבאמת בערו, אצלנו בזכות העבודה המשותפת כל השנה האזור היה מאוד שקט. אפשר בהחלט להגיע בבטחה".

“מצפה לאלפים"

“עד המלחמה לא היינו מוקד תיירותי. היו מגיעים אלינו כ-400 עד 1,000 מבקרים בשנה לסיורים. זה לא הרבה. אנשים מגיעים אלינו בעיקר לקנות בשר אצל דבאח ולאכול חומוס במסעדה", אמר יחיא אבו ג'ומעה, רכז תיירות במועצה המקומית דיר אל-אסד, המשתתפת בפסטיבל בא לי גליל. המועצה מונה 13 אלף תושבים מוסלמים, ולדברי אבו ג'ומעה, שנכנס לתפקידו לפני שנה, הוא החליט לעשות כמה פעולות כדי להגביר את התיירות במקום.

“קודם כול צריך להתחיל לייצר אטרקציות בכפר", הוא אמר. “הוספנו תאורה, עשינו מסלול הליכה שמתחיל מההר, אנחנו עובדים על שיפוץ המנזר העתיק והולכים לפתוח את המעיין העתיק שבכפר. השקענו במדרחוב למטיילים ושיפצנו גם בית ישן שהפך לבית אירוח שבו יתקיימו הופעות. אנחנו בתהליך".

מה אתם מציעים למבקרים?
“יש סיורים מודרכים וסדנאות דבקה, דרבוקה ומוזיקה. יש גם נשים שמארחות בבתים, מספרות את סיפורן ומגישות אוכל אותנטי. על תחום העצמת נשים אחראית אצלנו במועצה היפא אסדי. עד לפני המלחמה היו רק שלוש-ארבע נשים מארחות. המיזם הזה התעצם, ועכשיו יש כבר כ-25 נשים. אפשר גם להתארח ללינה. יש כבר כמה בתים ששיפצנו לצורך כך, ואנחנו ממשיכים לשפץ. זה יהיה משהו כמו בית מלון. היעד שלי הוא להפוך את דיר אל-אסד למרכז תיירותי".

במסגרת הפסטיבל, דיר אל-אסד תארח ב-31 במאי. “אני מצפה שיגיעו אלפים", אמר אבו ג'ומעה, והרגיע את אלה שאולי חוששים: “אנחנו אוהבים לארח אנשים, אנחנו אוהבים את השלום ואוהבים דו-קיום. במלחמה עשינו מה שקוראים לו 'שכנות טובה', הזמנו את השכנים היהודים מכל היישובים מסביב לארוחת ערב. סיפקנו גם אוכל למפונים. הצעירים שלנו עזרו בקטיף לחקלאים שנתקעו בלי עובדים. יש לנו גם הרבה רופאים, אחים ואחיות בכל בתי החולים בארץ שנלחמו על חיי החיילים.

"מה שמיוחד בדיר אל-אסד זה שאין בית שאין בו אומן, אם זה צייר, זמר ועוד. גם אני אומן, ואומן הוא נגד כל טרור. יהודים יכולים לבוא בלי לחשוש, לעבור סדנת דבקה, להחזיק יד ביד. יש לי אמונה שדרך יד ביד אפשר לקרב לבבות בין כל העמים".

לחלק את העוגה אחרת

לבאי הפסטיבל מצפה גם מיכל בנישתי, הבעלים של מחלבת פלורה גבינות משגשגות, שנפתחה ממש לאחרונה, בסוף מרץ 2025, בקיבוץ לוטם. גבן המחלבה הוא עזי מיטרני, ובמקום מייצרים מגוון גבינות צאן מחלב כבשים ועיזים מדיר שנמצא בקרבת מקום. את הגבינות ניתן לרכוש במחלבה עצמה, ואפשר ליהנות מהן ביקבים ובמסעדות באזור, וגם במעדניות נבחרות בתל אביב. כמו כן, בימי רביעי עד שבת, בין השעות 09:00 עד 18:00, ניתן להתארח במחלבה וליהנות ממנות העשויות מגבינות. במהלך תוכנית הפסטיבל המחלבה תארח ב-30 במאי וב-1 ביוני.

“כל הגבינות הן בהשפעות צרפתיות ואיטלקיות, כמו קממבר, כחולה, בריק. גבינות קשות, חצי קשות, רכות, הנעשות בעבודת יד", סיפרה בנישתי, שחצי מהשבוע מבלה בלוטם וחצי מהשבוע בתל אביב. “במקור אני תל אביבית. העסק הביא אותי לכאן", היא סיפרה.

“יש לי שלושה ילדים שמתחנכים בתל אביב ויש לי עוד עיסוקים בתל אביב בתחום הגסטרונומיה. אני מנהלת קורס גסטרונומיה בדן גורמה. בעבר הייתי גסטרונומית של שטראוס. מאוד רציתי לייצר ולארח, ולהגיש את הפילוסופיה שלי. נסגרה כאן מחלבה בקיבוץ לוטם, הייתה הזדמנות והחלטתי ללכת על זה. ממש בסמוך להפסקת האש עם לבנון התחלנו להקים את המחלבה".

זה לא סיכון כלכלי?
“בכל דבר יש סיכון, אבל זה חלום, זו תשוקה, זה סיכון מחושב ששווה את זה לדעתי. אני חיה בשביל להגשים את החלומות שלי. כשאני עושה דברים, בדרך כלל זה מצליח. אני מרגישה תנועה, אנשים כן מטיילים. מובן שתמיד יש מקום שיגיעו יותר, שיותר יכירו וייהנו מהארץ שלנו ומהגליל".

על רקע נזקי המלחמה בגליל הושקה בתחילת החודש ביריד התיירות IMTM תוכנית “ריסטארט לגליל 30-25", לסיוע ושיקום כלכלי לגליל ביוזמת אשת העסקים והיזמת החברתית רעיה שטראוס ואמיר הלוי, שכיהן בעבר בתפקיד מנכ"ל משרד התיירות.

לצד השקעה ראשונית בהתנעת התוכנית, שמוערכת בכ-10 מיליון שקלים, אמורה התוכנית לרתום גופים פרטיים וציבוריים, חברות גדולות במשק וקרנות ותורמים בארץ ובעולם על מנת לגייס מאות מיליוני שקלים, כדי ליצור מנועי צמיחה כלכליים ותוכנית האצה מהירה לעסקים הקטנים, לתעשיית התיירות ולתושבי הגליל.

“מי שעומדת מאחורי התוכנית הזו היא רעיה שטראוס. שטראוס היא לא ממשלת ישראל. זו תוכנית שנבנתה בשיתוף אשכולות הגליל עם כסף פילנתרופי", הבהיר רוזנצוייג. “הציפייה שלי מממשלת ישראל היא שאם גופים פרטיים ופילנתרופיים מבינים שהגיע הזמן לשים את הגליל במרכז, אז שגם משרדי הממשלה, ובתוכם משרד התיירות, יבינו שזה מה שצריך לקרות.

"משרד התיירות ממקד כיום את המשאבים שלו בעוגני התיירות הנכנסת: עכו, נצרת, ירושלים, תל אביב, אילת, ים המלח. עכו היא העוגן היחיד כאן מאזור הגליל. אבל בגלל המרחק בין עכו לאזורי לב ומזרח הגליל, האימפקט של התמיכה נמוך לכלל העסקים התיירותיים במרחב הגליל כולו. הייתי מצפה שהעוגה התקציבית תחולק אחרת, בטח בסיטואציה שבה הממשלה מדברת על שיקום, פיתוח והצמחה של הגליל והנגב".