פירוק הנשק של חיזבאללה: הסערה בלבנון אמיתית ועלולה להגיע לישראל

כמה שההיסטוריה משחקת משחקים: אתמול (שני) צויינו בלבנון חמש שנים לפיצוץ הגדול בנמל ביירות (שגרם למותם של 220 איש, לאלפי פצועים ולנזק סביבתי רב בעיר הבירה הלבנונית).

על הפרק: היום מתכנסת ממשלת לבנון לדיון גורלי (ראשון אי פעם) בנושא הנשק של ארגון חיזבאללה ומסירתו. נראה שגם בפוליטיקה הפנים לבנונית חיזבאללה מצוי באחת מהתקופות הקשות בתולדותיו, וכי הוא איבד את בעלי בריתו הפוליטיים בעדות הנוצרית והסונית, התומכים כיום במסירת נשקו למדינה הלבנונית. 

סגן יו"ר המועצה הפוליטית של חיזבאללה אמר כי "מה שהממשלה לא תחליט, אני מקווה שהיא תקבל החלטה חכמה, מאוזנת שתשמור על ההתנגדות ותכבד אותה. אם לא, ההחלטה הזו תהיה, מה שהיא לא תהיה, רק דיו על הנייר". מנגד, וכדי להמחיש כמה הפער הוא גדול, שר המשפטים הלבנוני הצהיר כי אם חיזבאללה יבחר להתאבד ע"י סירוב למסור את נשקו, הוא לא יורשה לגרור את לבנון ואת העם הלבנוני איתו למטה. 

ישיבת הממשלה הלבנונית בנושא מגיעה לאחר תקופה ארוכה של דיונים בו. השליח האמריקאי לסוריה ולבנון טום באראק (סבו עלה לארה"ב בשנת 1900 מהעיירה זחלה בלבנון-אז האימפריה העות'מאנית), איש עסקים אמריקאי בן 78, איל נדל"ן ומנהל מסע הבחירות שטראמפ לקראת נשיאותו הראשונה, הציג לאורך כל הדרך גישה הלוחצת על ממשלת לבנון להתעמת עם סוגיית הנשק של חיזבאללה, ובהקדם, וזאת כשברקע יש "גזר גדול" – פתיחת הדלת לשיקום לבנון (הסגורה לפי שעה).

השבוע אמר בראיון לתאגיד השידור הלבנוני כי "אף אחד לא ימשיך במשא ומתן עם לבנון עד השנה הבאה. לנשיא שלי יש אומץ מדהים ומיקוד מדהים, אבל מה שאין לו זה סבלנות". בנוגע ל"בעיית חיזבאללה", הוא הבהיר שמדובר בסוגיה לבנונית, לא עולמית, שכן האמריקאים סיווגו אותו פוליטית כארגון טרור. לכן, "אם הם יתעסקו איתנו איפשהו ברמה הצבאית, כפי שהסביר הנשיא, תהיה להם בעיה איתנו".

מה עשתה ממשלת לבנון עד כה: עד כה, ממשלת לבנון אמרה בפומבי את כל הדברים הנכונים – התחייבה לפרק את חיזבאללה מנשקו, חזרה שוב על מחויבותה להחלטה 1701 ואפילו החלה ביישום שלמספר רפורמות כלכליות שנועדו לפגוע במערכת הכלכלית של ארגון (הבנק המרכזי של לבנון אסר על מוסדות פיננסיים במדינה לקיים עסקאות עם אגודת אל-קרד אל-חסן (הבנק של חיזבאללה). עוד דווח כי הצעד הבא הוא לסגור את סניפיה שברחבי לבנון.( אבל, אלו בעיקר מילים. 

חיזבאללה עצמו עסוק במסע שיקום (כצפוי). מרכיב מהותי הוא אובדן הרבה מהתמיכה הציבורית בו, לאחר שלא עמד בהבטחתו לפצות את כל מי שנפגע במלחמה ונאלץ להפסיק לשלם שכר דירה למפונים מהדרום, לא כל שכן תשלום פיצויים. אבל, וזה מהותי (!), נוקט במקביל צעדים מעשיים לקראת עימות רחב נוסף עם ישראל – כולל הקמת מחסנים לוגיסטיים, והיערכות בשטח לבנון הצפונית בעיקר. באזורי דרום לבנון שוררת מתיחות ובשבועות האחרונים אנו שומעים על אכיפה אגרסיבית של צה"ל כנגד ניסיונות שיקום של הארגון גם במרחב שמדרום לליטאני.

לבנון מצידה חוותה נזקים ישירים מהמלחמה באומדן של 7 מיליארד דולר ונזקים כוללים בערך של כ-10 מיליארד דולר, כשערך הלירה הלבנונית נמוך מאוד והאבטלה במדינה גואה. 

בצר להם שני הצדדים מנסים להסיט חלק מתשומת הלב לכיוונה של ישראל: לבנון דורשת ערבויות אמריקניות לנסיגת ישראל משטחה והפסקת התקיפות, ואילו חיזבאללה טוען כי לא ימסור את נשקו כל עוד ישראל שולטת בשטחים בלבנון, וכי מהלך כזה אם יתבצע, ייערך רק במסגרת "הערכה מחודשת של מערך ההגנה של לבנון" (או במילים אחרות הענקת מעמד רשמי לארגון במסגרת המערך הלאומי הלבנוני).

ישראל וארה"ב מצידן מביעות בגלוי (בעיקר ארה"ב) אכזבה מתגובת לבנון להצעת המערב (פירוק חיזבאללה מנשקו בתמורה לשיקום), טענו כי הן לא תקבלנה כל פתרון ביניים לגבי מסירת הנשק ועומדות על הצורך לקבוע לוחות זמנים לפירוק חיזבאללה מנשקו בהחלטה פה אחד מצד ממשלת לבנון היום. 

זו תמונת המצב, ומכאן חשיבותה האסטרטגית של ישיבת הממשל הלבנונית היום וההחלטות שתתקבלנה בה. למעשה בפני ממשלת לבנון עומדת דילמה: האם לפרק את נשקו של חיזבאללה בכוח ולהסתכן בעימות פנימי עד כדי מלחמת אזרחים, או לגרום לישראל לחדש מלחמה עם לבנון בגיבוי אמריקני מלא.  דילמה לא קלה, מה גם שיתכן שחיזבאללה בעצמו יבחר להסיט את הדיון הפנים לבנוני לעבר ישראל באמצעות הסלמה מכוונת שייזום (כפי שעשה בעבר). 

באשר לישראל – ללבנון (ללא חיזבאללה עם נשקו) אין למעשה חילוקי דעות עימה. לבנון עשויה להיות מועמדת ריאלית להיכנס גם היא להסכמי אברהם, ולו כמשקל נגד למיליציות הג'האדיסטים ומדינת השריעה בסוריה שהולכת וזוכה לחסות טורקית. יש, בכל מצב, לחבק את המדינה הלבנונית, ולנהל קמפיין תודעה משמעותי נגד חיזבאללה, כסיוע לממשל בלבנון להקטין את השפעתו הציבורית של הארגון.

יהיה מעניין. נמתין לתוצאות הישיבה.

סא"ל במיל' עמית יגור הוא בכיר לשעבר בחטיבה האסטרטגית באגף התכנון בצה"ל ובמודיעין זרוע הים