ביום שני הקרוב ועדת השרים המיוחדת בראשות השר עמיחי שיקלי צפויה להתכנס כדי לערוך ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שימוע לפני פיטורים. באופן תאורטי, הממשלה תוכל לפטר את בהרב-מיארה מתפקיד היועמ"שית כבר בישיבתה שלאחר השימוע – ביום שלישי.
כעת נראה כי בג"ץ יוציא צו ביניים שיאסור לערוך ליועמ"שית שימוע לפני פיטורים, עד להכרעה בעתירות שהוגשו בנוגע לשימוע באמצעות ועדת השרים המיוחדת. קולות רבים בממשלה קוראים לקיים את השימוע בכל מקרה, גם אם יצא צו ביניים – שהפרתו משמעה משבר חוקתי.
עמיחי שיקלי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מי שיוכל לבלום את כינוסה של הוועדה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. הבעיה של היועמ"שית היא שלפי הסדר ניגוד העניינים שהיא גיבשה לנתניהו, אסור לו להתערב בנושאים כמו פיטוריה. איסור ניגוד עניינים הוא מוחלט: כמו שלנתניהו אסור לקדם את פיטורי היועמ"שית, כך גם אסור לו לבלום אותם.
הרוחות בממשלה סוערות. בשיחות עם "מעריב", שרים רבים בממשלה תמכו בעריכת שימוע ליועמ"שית – גם אם מדובר באי ציות לצו שיפוטי של בג"ץ. בניגוד לשרים אחרים שביקשו לא להזדהות עם המסר לאי ציות לבג"ץ, שר התקשורת שלמה קרעי, שבעבר סרב לציית לצווים של בג"ץ שהוצאו נגדו, תמך בגלוי בכינוס הוועדה ועריכת שימוע ליועמ"שית גם אם בג"ץ יוציא צו שיאסור זאת.
בשיחה עם "מעריב" אמר קרעי: "יש להביא את הדחת היועצת המשפטית להצבעה בממשלה בהקדם. הממשלה פועלת מכוח החוק, ושום צו בלתי חוקי לא יעצור את זה. לא ניתן לדיפ-סטייט להחליף את העם".
בסופו של דבר, מי שמוסמך לקבל את ההחלטה הוא השר עמיחי שיקלי העומד בראשותה של הוועדה. כאמור, מי שיכול להורות לשיקלי שלא לכנס את הוועדה הוא ראש הממשלה נתניהו – אך אם נתניהו יעשה זאת, הוא יפר את הסדר ניגוד העניינים שלו האוסר עליו לעסוק בנושאים כמו פיטורי היועמ"שית.