עו"ד יהודה פואה, יו"ר ארגון "בצלמו" שהגיש את הבקשה, אמר כי "בית המשפט נוהג בזלזול ובאטימות לב מול משפחות החטופים והמשפחות השכולות", והוסיף כי לאחר שהממשלה הודיעה שאינה מיוצגת, "בית המשפט מנהל למעשה הליך עם שישה עותרים ואפס משיבים". לדבריו, "כך לא נראה הליך שמבקש להיראות צודק. שופטי הבג"ץ איבדו את הבושה".
ביום חמישי האחרון שלחו שר המשפטים יריב לוין והשר עמיחי שיקלי לבית המשפט העליון מכתב, בו חזרו על התנגדות הממשלה לעתירות ולבקשות לצווי ביניים בנושא. השרים טענו כי בהרב מיארה פועלת בניגוד עניינים אישי, מונעת מהממשלה ייעוץ וייצוג משפטי, ומכפיפה את מערך עורכי הדין בפרקליטות לעמדותיה האישיות במאבק למניעת פיטוריה. במכתב דרשה הממשלה כי ייצוגה יתבצע באמצעות עורכי דין מטעמה, בעוד שלה בהרב מיארה יינתן ייצוג נפרד, ולא באמצעות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה.
יריב לוין, גלי בהרב-מיארה (צילום: פול אורן בן חקון)
הממשלה טענה כי סמכותה להפסיק את כהונת היועץ המשפטי לממשלה מעוגנת בחוק שירות המדינה ובחוק הפרשנות, וכי ניסיון בית המשפט לכפות את המשך כהונתה הוא "מצב אבסורדי הפוגע בזכותה לבחור את עורך דינה".
במכתב הוזכרו גם תקדימים, בהם הפסקת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר בשנת 1986, וכן מקרים בהם ממשלות שינו החלטות קודמות בהליכי מינוי. הממשלה ציינה כי קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים עם בהרב מיארה, באופן המונע שיתוף פעולה יעיל, וכי צו ביניים שיאפשר את המשך כהונתה הוא "בלתי ישים" ואינו יכול לפתור את המשבר.