חדשות בעולם
פורטוגל תגרש 18,000 מהגרים בלתי-חוקיים לקראת הבחירות הקרובות
שר הנשיאות הפורטוגלי, אנטוניו לייטאו אמרו, הודיע כי ממשלתו מתכננת להוציא מכתבי התראה לכ-18,000 מהגרים בלתי-חוקיים השוהים בפורטוגל. ההודעה מגיעה לקראת הבחירות הכלליות המוקדמות המתוכננות ב-18 במאי.
לפי דברי השר, בשבוע הבא יישלחו כ-4,500 מכתבים למבקשי מקלט ומהגרים ללא אשרה, בהם יינתן להם אולטימטום של 20 ימים לעזוב את המדינה מרצונם. הצעדים הללו מהווים חלק ממדיניות ניהול ההגירה החדשה, שנועדה להתמודד עם העלייה במספר השוהים הבלתי-חוקיים. בשבוע שעבר צוטט אמרו בתקשורת המקומית כשטען שפורטוגל היא אחת משלוש המדינות באירופה שמבצעות את מספר ההרחקות הנמוך ביותר של שוהים בלתי-חוקיים, לרבות כאלה שנחשבים לסיכון ביטחוני. הוא הדגיש את הצורך בשיפור מערכת הגירוש, שלדבריו אינה מתפקדת כראוי.
ההודעה על צעדי ההרחקה מגיעה לאחר קריסת ממשלתו של ראש הממשלה לואיש מונטנגרו, שנאלץ להתפטר בעקבות אובדן אמון בפרלמנט. מונטנגרו, המכהן כמנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית השמרנית, היה חשוד בניגוד עניינים בעקבות קשרים עסקיים של משרדו עם חברה המפעילה קזינו. הוא פנה לנשיא בבקשה לקיים בחירות מוקדמות כדי "להסיר את אי-הוודאות", אך במקום זאת, האופוזיציה התאחדה והפילה את ממשלתו.
על פי נתונים רשמיים, מספר המהגרים החיים בפורטוגל הגיע בשנת 2023 לשיא של למעלה ממיליון תושבים זרים, מה שמייצג גידול של כ-33% לעומת השנה הקודמת. הנתונים מצביעים על מגמת עלייה עקבית במספר המהגרים החוקיים בפורטוגל בשנים האחרונות. הגידול המשמעותי ביותר התרחש בשנת 2023, כאשר מספר המהגרים עלה ב-33.6% לעומת 2022, והגיע ל-1,044,606 תושבים זרים בעלי רישיון שהייה.
הגידול במספר המהגרים נובע בעיקר מהגירה מקצועית, כאשר רוב היתרי השהייה שניתנו בשנת 2023 היו לצורכי עבודה. הקהילה הגדולה ביותר של מהגרים היא הברזילאית, המהווה כ-35% מכלל המהגרים החוקיים בפורטוגל. נתונים אלו מצביעים על תהליך של "התחדשות דמוגרפית" בפורטוגל, כאשר ההגירה מהווה גורם מרכזי בצמיחה האוכלוסייתית של המדינה. המהגרים תורמים באופן משמעותי למערכת הביטוח הלאומי, עם יתרת יתרה חיובית של כ-1.6 מיליארד אירו בשנת 2022.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
