בעשור האחרון שואפת הודו להפוך ל"מפעל של העולם" – והיא כבר עשתה קפיצות מרשימות עם ייצוא של סמארטפונים, תרופות וטכנולוגיה. כעת, ראש הממשלה נרנדרה מודי שם לעצמו יעד חדש: הפיכת הודו למעצמת ייצוא ביטחוני עולמית.
לפי תחקיר של סוכנות הידיעות רויטרס, ממשלת הודו מרחיבה את פעילות הבנק הממשלתי EXIM (Export-Import Bank) לצורך מתן הלוואות ארוכות טווח בריבית נמוכה לרכישת נשק מתוצרת הודית. מימון זה מיועד במיוחד למדינות שאינן נהנות מאשראי בינלאומי מקובל, לעיתים בשל חוב לאומי גבוה או חוסר יציבות פוליטית.
במטרה להפוך לאימפריית ייצוא נשק עולמית, הודו מרחיבה את היצע התחמושת והציוד הצבאי שלה למדינות שבעבר נשענו בעיקר על רוסיה. התוכנית כוללת הלוואות ארוכות טווח ונוחות, עסקות מדינה-למדינה, וגיוס מסיבי של נספחים צבאיים לשגרירויות ברחבי העולם.
לראשונה, הודו משווקת באופן גלוי טילים, מסוקים, תותחים ואף ספינות מלחמה – במקביל לפתיחת משרדים צבאיים ייעודיים במדינות יעד כגון ברזיל, ארגנטינה, אתיופיה וקמבודיה, כך לפי הדיווח של סוכנות הידיעות רויטרס.
פורום העסקים המשותף – ישראל-הודו (צילום: פלד ארבלי)
הזדמנות מתוך המשבר: רוסיה נחלשת, הודו נכנסת לתמונה
אחת הסיבות המרכזיות לתנופה החדשה נעוצה בפלישה הרוסית לאוקראינה. בזמן שרוסיה מנתבת את מרבית משאביה למלחמה, ואירופה שואבת את עודפי התחמושת שלה לאוקראינה – מדינות רבות, שבעבר הסתמכו על מוסקבה או וושינגטון, מצאו עצמן מחפשות חלופה.
כאן נכנסת הודו לתמונה. היא מציעה מגוון רחב של אמצעי לחימה – מטילים, תותחים ותחמושת ועד ספינות קרב ומסוקים – במחיר תחרותי, ובמקרים רבים עם מימון מלא מטעם הממשלה. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, הפניות להודו כתחליף לרוסיה גוברות. רוסיה מרוכזת בלחימה, ארסנלים במערב מצטמצמים – וניו דלהי מזהה הזדמנות.
צבא רוסיה בתרגיל צבאי בנשק גרעיני (צילום: רויטרס)
מתחרה ישירה לצרפת, טורקיה וסין
לפי נתוני הממשלה, הודו ייצרה בשנים 2023-2024 נשק בשווי 14.8 מיליארד דולר, מדובר בעלייה של-62% מאז 2020. עם זאת, ייצוא הנשק הסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר בלבד – פחות מהיעד של 3.5 מיליארד.
מודי הציב יעד שאפתני: להכפיל את ייצוא הנשק ל-6 מיליארד דולר עד 2029. לשם כך, ניו דלהי מעבירה הילוך גם בתחום הדיפלומטי – וממנה עשרות נספחים צבאיים חדשים לשגרירויות באפריקה, דרום אמריקה ודרום-מזרח אסיה.
הנספחים הללו נשלחים למדינות שבעבר רכשו נשק מהגוש הסובייטי, ומכירים תקינה רוסית. מדובר במדינות כמו אלג'יריה, גיאנה, קמבודיה, ארגנטינה, אתיופיה, מרוקו וטנזניה. במקביל, צפוי צמצום בנספחים המוצבים בשגרירויות במערב.
אחת המדינות המרכזיות שמודיעין ההודי מזהה כפוטנציאל היא ברזיל. בינואר פתחה EXIM סניף חדש בסאו פאולו, והחלה במגעים למכירת טילי קרקע-אוויר מדגם Akash, ואף לבניית ספינות מלחמה תוצרת הודית עבור הצי הברזילאי. בנוסף, חברת Bharat Electronics פתחה משרדי שיווק במדינה. לדברי גורמים ברזילאים, המדינה בוחנת את ההצעות, אך טרם התקבלה החלטה.
כוחות צבא רוסיה בתרגיל צבאי סמוך לאוקראינה (צילום: רויטרס)
לוחמים בזול: תותחים במחצית מהמחיר האירופי
לפי מקורות בתעשייה הביטחונית ההודית, המדינה מסוגלת לייצר פגזים ארטילריים בקוטר 155 מ"מ במחיר של 300-400 דולר ליחידה – לעומת מעל 3,000 דולר ליחידה מקבילה מתוצרת אירופית. גם תותחים נמכרים במחצית מהמחיר המקובל במערב.
החברות Adani Defence ו-SMPP כבר מציגות קווי ייצור חדשים, עם הזמנות ממדינות זרות. "הביקוש לתחמושת ארטילרית נמצא בשיא חסר תקדים", אמר מנכ"ל SMPP.
ההצלחה הארמנית: פתח לקריסת ההגמוניה הרוסית
אחד הסיפורים הבולטים שהוזכרו בתחקיר הוא ארמניה, שבעבר הסתמכה על רוסיה לאספקת נשק. מאז שמודיעין הודו פרס נספח צבאי ראשון במדינה בשנה שעברה – היא הפכה לספקית הנשק המרכזית של ירבאן.
המהלך ההודי מבטא מגמה גיאופוליטית רחבה: ריכוזיות חדשה בשוק הנשק, תחרות מול סין וטורקיה, ורצון של מדינות רבות להיגמל מתלות במעצמות הגדולות. הודו, מדינה עם גבול חם מול סין ופקיסטן, מוכיחה שדווקא בזכות ניסיון אמיתי בשדה הקרב – היא מסוגלת להציע ציוד איכותי במחירים תחרותיים, ומוכנה גם לסבסד את הרוכשים.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.