היא מוכרת כבר מהמאה ה-19, אך רק בשנים האחרונות גברה המודעות למחלת הפיברומיאלגיה, תסמונת ראומטולוגית שמתבטאת בכאבי שרירים מפרקים ועצמות, המלווה גם ברגישות מוגברת, הפרעות שינה, בעיות זיכרון ושינויי מצב רוח. בעבר החולים הללו היו נשלחים לטיפולים נפשיים, אך בשנות התשעים זכתה המחלה להכרת הממסד הרפואי, שויכה לתחום הראומטולוגיה, תוך הבנה שמדובר במחלה לכל דבר שגורמת לסבל רב מאוד, ופגיעה קשה באורח ואיכות החיים. חודש מאי מציין בעולם כחודש המודעות למחלה. בפודקאסט הבריאות של מעריב דנו המומחים לנוירוכירורגיה וכאב ד"ר רות גור וד"ר ליאור אונגר מהמרכז הרפואי שיבא, בטיפולים החדשים למחלה.
בשנת 2017 עלתה עוד יותר המודעות למחלה, כשהכוכבת ליידי גאגא סיפרה לראשונה על דבר מחלתה בפיברומיאלגיה, על הכאבים העזים מהם סבלה, ההגבלה בתנועה, הדיכאון, התרופות הרבות שנטלה והאישפוזים התכופים. הפרסום הזה הוביל לשיח ער ברשתות ולנהירה של חולים עם תסמינים דומים לאבחון.
פיברומיאלגיה, ובשמה העברי "דאבת השרירים" פוקדת כ-3 אחוזים מהאוכלוסייה, ונפוצה פי שישה בקרב נשים בהשוואה לגברים. היא תוארה לראשונה באנגליה וצרפת במחצית המאה ה-19, ובתום המאה העשרים כאמור החלו ראומטולוגים לאפיין אותה כתסמונת של ממש והוסיפו אותה לספרי האבחנות. כיום כוללים חלק מהמרכזים הרפואיים בעולם וגם בישראל מרפאת פיברומיאלגיה, כשהראומטולוגים מתמחים בטיפול הלא פשוט בחולים.
מדובר באחת המחלות "השקופות": אין לה לרוב סימנים חיצוניים, לא קיימות בדיקות מעבדה שמאבחנות את קיומה של המחלה, ובמשך שנים אלה שסבלו ממנה נחשבו כלוקים בהפרעות פסיכיאטריות כמו היפוכונדריה, וחרדות. אלא שכיום ברור שקיימת מעורבות של מערכת העצבים, ומערכת השלד והשריר, ועל פי ההערכות קיים גם רקע גנטי שתורם להתפתחות התסמונת כיוון שהיא שכיחה יותר אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה שסובלים ממנה. ישנן כמה תאוריות שגורסות שזיהומים ויראליים, חבלות או טראומות נפשיות עלולות גם הן להוביל להתפרצות המחלה.
פיברומיאלגיה גורמת בעיקר לכאב כרוני מפושט ברקמות החיבור, בשרירים ובעצמות. החולה מתלונן על רגישות עזה בנגיעה על פני נקודות רבות בגוף, ולעיתים גם נגיעה קלה מסבה לו כאב עצום. החולים סובלים גם מהפרעות שינה, קשיי הירדמות, יקיצות מרובות ועייפות ניכרת במשך רוב שעות היממה. לעיתים מופיעים תסמינים נוספים, כמו כאבי בטן, נפיחות בטנית, תכיפות במתן שתן וקשיי ריכוז וזיכרון.
כאמור, מאחר שאין בדיקות מעבדה או הדמיות שמאבחנות את התסמונת, לעיתים רבות החולים מטורטרים במשך שנים בין רופאים ובדיקות רבות עד שהמחלה מאובחנת. ב-1990 קבע האיגוד הראומטולוגי האמריקני קריטריונים לאבחון המחלה שכוללים כאב מפושט בגפיים העליונות התחתונות ובעמוד השדרה במשך שלושה חודשים לפחות, יחד עם רגישות ב-11 מתוך 18 נקודות. עם זאת, בשל ביקורת שנמתחה על הקריטריונים הללו, שאינם מאפיינים את כלל החולים, מקובל היום לאבחן את המחלה על סמך תלונות ממושכות של רגישות בנקודות בגוף (ולאו דווקא 11 במספר), עייפות והפרעות שינה – וכן בשלילת מחלות אחרות שיש להן ביטוי דומה.
פיברומיאלגיה חופפת לעיתים למחלת התשישות הכרונית CFS שמתבטאת בתסמינים דומים, ויש חולים שסובלים משתי התסמונות. ובכל זאת, יש שוני בין שתי המחלות: סימן ההיכר המרכזי של פיברומיאלגיה הוא הכאבים בשרירים, במפרקים ובעצמות, ואילו הסימפטום המרכזי בתסמונת התשישות הכרונית הוא עייפות כרונית הנמשכת לפחות חצי שנה.
ד\'\'ר ליאור אונגר ורות גור. פודקאסט הבריאות (צילום: הגר חורש)
מאחר שלא ידוע הגורם למחלה, אין גם טיפול המרפא אותה, ולפיכך הטיפול המקובל הוא רב תחומי ונועד בעיקר להקל על הסימפטומים ולאפשר לחולים לחזור מהר ככל האפשר למסלול חיים שגרתי.
הטיפול התרופתי כולל תכשירים המשפיעים על עיבוד הכאב במוח כמו ליריקה או אלטרול. על פי ההמלצות המעודכנות, לא מקובל כיום לטפל בכאבי הפיברומיאלגיה בתרופות ממשפחת האופיאטיים הגורמים להתמכרות מהירה ולתופעות לוואי חמורות. חלק מהמחקרים מצאו הטבה מסויימת באיכות השינה כתוצאה מטיפול בקנביס רפואי, אך הוא לא הביא לשיכוך כאב משמעותי. קיימים טיפולים נוספים המוצעים במסגרת מרפאות כאב.
כחלק ממעטפת הטיפול נהוג להמליץ גם על טיפולים משלימים כמו דיקור סיני, טאי צ'י, הידרותרפיה ופעילות גופנית אירובית. רבים מהחולים סובלים גם מדיכאון שכשלעצמו מחמיר את עוצמת הכאב, לכן אצל החולים הללו ממליצים גם על טיפול פסיכולוגי.
אם אתם חווים כאבים כרוניים, אל תסבלו: הטיפול בכאב הוא משמעותי ביותר, והזנחת הטיפול עלולה ליצור כדור שלג שגורר לא רק פגיעה באיכות החיים אלא גם סיבוכים גופניים ונפשיים. פנו לרופא המשפחה, עברו את הבדיקות הראשוניות ובקשו הפנייה למרפאת כאב או לראומטולוג לאבחון וטיפול מתאים.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".