הפגיעה הקשה בבאר שבע בה נהרגו ארבעה אזרחים ו-20 נפצעו היא הקטלנית ביותר שספגה העיר באר שבע במהלך ימי המלחמה. צה״ל מתחקר כעת את האירוע הקשה.
התחקיר הוא כפול ומטרתו לבדוק שני דברים. הראשון – מדוע לא הצליחו הממ"דים בבניין להעניק מענה לאיום הטיל, שאגב, לא פגע פגיעה ישירה בממ״ד כמו בפתח תקווה לפני שבוע שם נהרגו שני בני זוג אלא בקיר חיצוני – ורק אחר כך הוא פגע בממ"דים כאשר באחת הדירות הממ״ד לא עמד באופן ההגנה הבסיסי, התפרק לחלוטין ושלושת בני המשפחה שהיו בו נהרגו.
השני – יבדוק את הכשל של חיל האוויר. כאן אפשר לומר באופן ברור כי חיל האוויר ומערך ההגנה האווירית לא עמדו במשימה שלו להגן על מרחב העיר באר שבע באופן הדומה לפעילות שלו וליכולת ההצלחה של היירוטים במרכז הארץ. דובר צה"ל בשלב זה מתחמק מלהעניק הסברים.
יירוטים (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
דובר צה״ל טען כי "גם ברמת גן נפגעו בנינים", אלא שבחינה של העובדות מלמדת כי במהלך ימי המלחמה הופעלו תשע התראות על ירי טילים אשר כוונו לעיר באר שבע. שלושה טילים פגעו בעיר אחרי שמערכות ההגנה האווירית כשלו. כלומר, יחס הפגיעה בעיר עמד על אחד לשלוש, הרבה מאוד ביחס לשאר חלקי הארץ. במקרה הראשון פגע טיל בבית החולים "סורוקה" וגרם להרס רב. יממה לאחר מכן שוגר טיל עם ראש נפץ מתפזר אשר פגע וגרם להרס רב על פני שטח גדול בעיר והבוקר בשעה 05:40 שני טילים שוגרו לבאר שבע כאשר רק טיל אחד יורט והשני פגע.
פגיעה ישירה בבאר שבע (צילום: מד"א)
בחיל האוויר נדרשים כעת להשיב על שורה של שאלות קשות: הראשונה – כמה מיירטים שוגרו לעבר שני הטילים לבאר שבע הבוקר, השנייה – כיצד נוהלה המערכה של הגנת שמי הדרום והאם הוענקה עדיפות ירוט על אתרים אסטרטגיים כמו מפעל הטקסטיל בדימונה ובסיסי חיל האוויר כמו חצרים ונוספים על חשבון הגנת שמי באר שבע. השאלה השלישית עליה יידרש חיל האוויר להשיב היא כיצד צה״ל מתכוון לשפר את רמת ההגנה האווירית על יישובי הפריפריה בישראל.
קצין בכיר בצה״ל מדגיש כי לא הייתה מדיניות מפלה של ירוט טילים מעל באר שבע.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.