בדו"ח מפורטים נזקים תזונתיים חמורים שמהם סובלים החטופים: ירידה קיצונית במשקל (עשרות קילוגרמים ואף יותר), תת תזונה חריפה, חוסרים חמורים בוויטמינים ומינרלים חיוניים, פגיעות בקרומי ריריות, פצעים קשי ריפוי עקב מחסור בוויטמין B12, פגיעה במערכת החיסון, פציעות בשרירים, פגיעה בכבד ובשריר הלב – עד כדי סכנת מוות פתאומי.
עוד מתריעה העמותה על השפעות נפשיות קשות, כולל אובדן תיאבון (אנורקסיה), שחיקה נפשית ולחץ נפשי חמור, שמובילים להחמרה בפגיעה הפיזית. "חוויות טראומטיות שחוו החטופים בשבי מחריפות את הלחץ והנזק הבריאותי", נאמר במסמך.
לדברי העמותה, מעבר להשלכות האישיות החמורות, יש צורך להיערכות לאומית לשיקום החטופים עם שחרורם, נוכח סיכון גבוה להתפתחות מחלות כרוניות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, אנמיה ומחלות אוטואימוניות.
בסיום קריאתם הדחופה מציינים בעמותה: "אנו קוראים לקהילה הבינלאומית ולארגוני זכויות האדם להפעיל את כל האמצעים הנדרשים כדי להבטיח את שחרורם המיידי של החטופים".