עיתון "אלקודס אלערבי" הפרו קטרי, דיווח היום (רביעי) כי גופים וארגונים בינלאומיים פועלים לסייע לתושבים מרצועת עזה להגר ולהתיישב במספר מדינות ערביות ובאירופה – תהליך שעורר חששות בקרב גורמים פלסטיניים ואחרים מפני מהלך עקירה רחב היקף.
לפי הדיווח, מקורות בעזה ובכמה מדינות באירופה טענו כי מתקיים סיוע ממשי להגירת פלסטינים מהאזור, במסגרתו עשרות משפחות עזבו את הרצועה בשבועות האחרונים. בין המדינות בהן נקלטו פליטים – בוסניה ומדינות נוספות בבלקן, וכן יעדים באירופה ובמזרח התיכון. לפי המקורות, חלק מהמהלכים נעשו בתיאום עם שגרירויות וקונסוליות מערביות הפועלות בירושלים ובתל אביב, לעיתים באמצעות מתווכים בעזה.
בתוך כך, מקורות בעיתון טענו כי יוזמות ההגירה נעשות תחת כותרות כמו "מקלט הומניטרי", "איחוד משפחות" ומונחים נוספים, וכי מדובר במהלך ממוסד שייתכן שמטרתו היא לעודד הגירה שקטה והדרגתית של תושבי הרצועה.
פלסטינים מפגינים נגד חמאס, בית להיא, מרץ 2025 (צילום: פלאש 90)
העיתון מציין כי יש מי שסבור שמדובר ביישום בפועל של רעיונות שהועלו בעבר ביוזמות מדיניות שונות, כולל כאלה שקשורות לממשלו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. אחד המקורות תהה: "כיצד ייתכן שאפילו קרטון חלב לתינוקות לא נכנס לרצועה – אך משפחות יוצאות ממנה בפרטיות ובקבוצות ליעדים שונים?"
עוד דווח כי ישנם ניסיונות ליצור קשר עם מדינות ערב ואירופה לצורך מימון היוזמה. על פי אותו דיווח, הקבינט הביטחוני בישראל לכאורה, אף אישר לאחרונה הצעה של שר הביטחון ישראל כ"ץ להקים מנהלה שתפקח על מיזמים מסוג זה.
פלסטינים מפגינים נגד שלטון חמאס (צילום: רויטרס)
לפי הדיווח ב"אלקודס אלערבי", קיימים מגעים בין ארה"ב, ישראל ומדינות ערב באשר לדרכי מימון פרויקט הגירה מרצועת עזה, ותקציבו עשוי להגיע למיליארדי דולרים. עם זאת, לא צוין איזו מדינה הסכימה עד כה לקלוט את המהגרים, או מי מן המדינות תהיה מוכנה להשתתף במימון היוזמה – לנוכח התנגדות בינלאומית רחבה לעקירה כפויה של פלסטינים מרצועת עזה.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.