בזמן שגל שריפות חריג היכה בהרי ירושלים ובאזורים נוספים וגרם לביטולים נרחבים של אירועי יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, בערי הצפון בחרו דווקא לקיים את החגיגות לאחר הערכות מצב שקיימו הרשויות עם גורמי המשטרה והכבאות.
בנהריה, צפת, קריית אתא, קריית שמונה, חצור הגלילית, קצרין וטבריה החליטו לקיים את האירועים כמתוכנן. בנהריה, אחרי שנה וחצי של מלחמה שבה הושבתה כמעט לחלוטין פעילות התרבות בעיר, עשרות אלפי תושבים ואורחים מכל הגליל המערבי הגיעו לחגוג כשעל הבמה הופיעו רביד פלוטניק, עידו מלכה, שירי מימון ומשה פרץ.
ראש עיריית נהריה, רונן מרלי, הדגיש את החשיבות שהוא רואה בקיום פעילויות התרבות בעיר במיוחד לאחר התקופה הקשה שעברה נהריה בימי מלחמת "חרבות ברזל". לאורך כל הערב לא שכחו בנהריה את 59 החטופות והחטופים שעדיין מוחזקים בשבי בעזה, כשעל המסך שמאחורי הבמה הופיע הסמל המזוהה עם המאבק להשבתם.
מוקי מופיע ביום העצמאות בקצרין (צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90)
גם בקריית שמונה לא ויתרו על חגיגות העצמאות, והזמרת אגם בוחבוט הופיעה בפני אלפי תושבים בפארק הזהב לאחר תקופה קשה בעיר הצפונית. בקצרין, בירת הגולן, הגיעו אלפים למופע של הזמר מוקי ואדיר גץ.
לעומת זאת, בחיפה, נשר, זיכרון יעקב, יקנעם, כרמיאל, מגדל העמק ונוף הגליל עדכנו את התושבים כי בעקבות מזג האוויר הקיצוני החגיגות בוטלו ויתקיימו במועד אחר. בזיכרון יעקב כבר הודיעו הבוקר כי בכוונתם לחגוג את החגיגות שנדחו כבר היום בפארק המושבה מהשעה 17:00 עם עידן חביב, הדג נחש ויובל המבולבל, ובכרמיאל הודיעו כי חגיגות העצמאות יתקיימו במוצאי שבת הקרוב.
במרכז הארץ המצב היה אף קשה יותר. בערים רבות, בהן תל אביב, חולון, רמת גן, בת ים וגבעתיים בוטלו האירועים המרכזיים. בגבעתיים הודיעו כי שני המופעים של יובל דיין ואביב גפן יועברו למחר, מוצאי יום העצמאות. בראשון לציון החליטו לקיים את אירועי הבמות היום, כאשר שמונה במות יפעלו ברחבי העיר.
המשרד להגנת הסביבה שב והדגיש כי שיפור באיכות האוויר חזוי רק במהלך שעות הלילה, וכי זיהום האוויר הגבוה נובע גם משקע שרבי הגורם להסעת אבק מכיוון מצרים, תופעה שאינה קשורה לשריפות. משרד הבריאות המליץ לאוכלוסיות רגישות, בהן חולי לב וכלי דם, חולי ריאות, קשישים, נשים בהיריון וילדים, להימנע מפעילות גופנית מאומצת בחוץ.
בעקבות גל השריפות החריג, קרן קימת לישראל אסרה הגעה ליערות רבים באזור המרכז, ביניהם פארק איילון קנדה, יער בן שמן, יער אשתאול, יער הקדושים ופארק בריטניה.
שלושה עדיין מאושפזים בעקבות השריפות, חזרה מתוכננת של המוסדות שפונו אמש
נכון לשעות הבוקר (חמישי), מאושפזים במרכז הרפואי שמיר שלושה נפגעים מהשריפה אמש באזור שער הגיא. תשעת המטופלים האחרים שוחררו לביתם.
במהלך היום מתוכננת חזרה של המוסדות שפונו אמש – המרכז לבריאות הנפש איתנים, המוסד לנוער רטורנו ופרוטאה בהר, כך שכל המטופלים והדיירים יחזרו לשגרה. בנוסף, חולים עם צרכים מיוחדים שפונו יוחזרו לביתם.
משרד הבריאות מעדכן כי חדר המיון (המחלקה לרפואה דחופה) בבית החולים הדסה עין כרם נפתח. אם קיים צורך רפואי, ניתן להגיע לבית החולים. עוד ציינו כי בית החולים מתוגבר בסיוע חיל הרפואה החל מאתמול ועד שעות הצהריים היום, וערוך לכל התפתחות. נציג בכיר ממשרד הבריאות יושב כל העת בחפ"ק המרכזי וחמ״ל המשרד ממשיך להיות פתוח, לעקוב אחר ההתפתחויות ולעדכן את הציבור – כך ציינו.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".