עקרון 3 השנים: הפתרון לשוויון כלכלי וחברתי בחוק הגיוס

משבר חוק הגיוס מגיע לשיאו. מטבע הדברים מושם דגש עיקרי לשאלת הגיוס: כמה חרדים יתגייסו? באילו תנאים הם יתגייסו? מה יהיה דינו של מי שישתמט? תשומת לב פחותה בהרבה מוסבת לחרדים שיקבלו פטור משירות צבאי.

היות שהחוק המתגבש אינו עוסק כלל בסוגיה זו, אפשר להניח כי ההסדר בין המדינה לבין המגזר החרדי ימשיך לפעול במתכונת הקיימת – כלומר הצעירים החרדים יוכלו להישאר תלמידי ישיבות כל חייהם על חשבון תקציב המדינה. אמנם בגיל 26 יש ברשותם אפשרות לעזוב את הישיבה ולצאת לעבודה, אך אין הכרח שכך יעשו. לפי החוק המוצע נקבע יעד כי בתוך חמש שנים יתגייסו חצי מבני מחזור הגיוס. משמעות הדבר היא שגם אם נגיע ליעד זה בעוד חמש שנים הרי שחצי מהשנתון של החרדים הגברים ימשיך לחיות על חשבון המדינה למשך שנים רבות.

היות שמספר החרדים בכל שנתון הולך ועולה, אזי גם ההוצאה הכרוכה בהסדר זה תלך ותאמיר.
יותר מכך, הצעת החוק הקיימת אינה מונעת מחרדים שהתגייסו לשירות צבאי של שלוש שנים, להצטרף לישיבה בגיל 21 ולהמשיך בחיי בטלה על חשבון המדינה. נוסף לכך, בעיה חשובה לא פחות ממספר המתגייסים היא הנטל הכלכלי שהחברה החרדית מייצרת על חשבון המדינה. המדינה לא תוכל לשאת בנטל זה לעוד שנים רבות, במיוחד לנוכח המשבר הכלכלי הצפוי עקב הוצאות המלחמה העצומות בשנתיים האחרונות והצורך להגדיל באופן קבוע את תקציב הביטחון.