בעוד ענפים ותחומים רבים במשק הישראלי מאמצים בינה מלאכותית בקצב מואץ, ענף הבנייה בישראל נותר מאחור וזאת למרות שלא מעט חברות בנייה בחו"ל כבר הטמיעו מערכות AI והגיעו לחיסכון ישיר ומשמעותי. שוחחנו עם דניאל בירץ, מנכ"ל BK-BR ומומחה לניהול, תכנון ופיקוח הנדסי, בנושא.
כך למשל, אומר בירץ, חברה נורבגית הצליחה להפחית כ־15% מעלות פרויקט גורד שחקים ולקצר את הביצוע מ־500 ל־396 ימים באמצעות אלגוריתמים לניהול ותכנון. בארה"ב, הולנד ואירלנד מוקמים בנייני מגורים ושכונות שלמות בשילוב הדפסה תלת־ממדית, רובוטים ומערכות ניהול חכמות – טכנולוגיות שעדיין לא חדרו לשוק המקומי. ואפילו רשתות מזון מהיר כמו מקדונלד'ס וסטארבקס שילבו הדפסה תלת־ממדית בעיצוב ובבניית סניפים חדשים.
פועלים באתר בנייה (צילום: מיכאל גלעדי פלאש 90)
"בישראל, לעומת זאת, החדשנות עדיין בחיתוליה", הוא מסביר "אבל היתרון התחרותי יעבור למי שיעז לשנות". לדבריו, שימוש במערכות AI מאפשר תכנון ובקרה על עשרות פרויקטים במקביל, זיהוי כשלים חודשים מראש וחיסכון משמעותי בעלויות. "כל קיצור של עשרה ימים בפרויקט גדול – מתורגם למיליונים", הוא מציין.
אז מדוע זה עדיין לא קרה? "מנהלים ועובדים חוששים, ובצדק, שמכונה תחליף אותם – או שפרויקט שלם יתבסס על אלגוריתם שנמצא בענן, ומי ייקח אחריות כשיהיה כשל? בנוסף, יש תלות אדירה בתוכנות ישנות, והרבה אדריכלים ופועלים מבוגרים פשוט לא מכירים את הכלים החדשים וחוששים להתנסות".
"בנוסף, בישראל אנחנו נזהרים יותר כי הרגולציה, השפעות המלחמה והחששות, בעיקר של הדור הוותיק, מושכים אותנו אחורה. זה עניין תרבותי אבל גם עניין של אחריות, כי כאן כל תקלה עלולה להיגמר באסון שייגבה חיי אדם", אמר.
אך עדיין, בירץ משוכנע שמדובר בתהליך בלתי נמנע, וכבר בשנים הקרובות נראה שילוב מסיבי של כלי AI בענף הבנייה למגוון שימושים שכולם בסופו של דבר יסייעו בהורדת המחיר לצרכן – החל מתחזיות מדויקות שמצמצמות רכישות מיותרות, דרך ניטור בזמן אמת של אתרי עבודה שמתריע על סיכונים, ועד תכנון אדריכלי מותאם אישית לכל פרויקט. "ניהול פרויקטים בעזרת AI יכול להפחית עיכובים בכ־50% ולחסוך בעלויות תפעוליות באופן דרמטי" הוא אומר.
דניאל בירץ, מנכ"ל קבוצת BK-BR העוסקת בניהול, תכנון ופיקוח הנדסי בתחום הבנייה (צילום: יח"צ)
"ככל שיותר פרויקטים ישלבו מערכות חכמות, וככל שיתחזקו הממצאים על התרומה הכלכלית, הסביבתית והניהולית של חדשנות זו, כך יתקשה הענף להישאר מאחור. הדור החדש של המנהלים, המהנדסים והאדריכלים מבין כבר כיום שמדובר בכלי תחרותי קריטי, ולא בגימיק חולף. ההסתגלות אולי איטית, אך הדינמיקה הברורה: מי שלא יצטרף למהפכה, עלול למצוא את עצמו מחוץ למגרש, בעוד שהמאמצים המוקדמים יבנו לעצמם יתרון לשנים קדימה" הוא מזהיר את חבריו לענף.
"בסופו של דבר, היתרונות מדהימים וגוברים על החסרונות" מסכם בירץ. "זו לא רק ירידה של עשרות אחוזים בעלויות, אלא שיפור בטיחות, הפחתה בזיהומים והפיכת התעשייה למגנט לצעירים שמחפשים שילוב בין טכנולוגיה למחויבות חברתית. לקראת 2030 אני מאמין שהשוק ישתנה לחלוטין – פשוט כי אי אפשר אחרת".