עמית סוסנה קיבלה את פרס "נשים אמיצות" ממלניה טראמפ

עמית הוסיפה, "עבורי, אומץ פירושו לעמוד על מה שאתה מאמין בו – גם כשהסיכויים נגדך. להישאר נאמנה לערכים שלך, לבחור בתקווה כשייאוש מאיים לגבור, לבחור באהבה גם כשמולך שנאה. לעמוד כאן היום הוא כבוד גדול – אבל גם רגע של כאב עמוק. כי בזמן שאני כאן, חברותיי וחבריי עדיין בחושך. 543 ימים ולילות ארוכים. הם עדיין סובלים. עדיין מחכים. עדיין מקווים. הקול שלהם לא נשמע – אז אני אדבר בשמם. אנחנו לא נוכל להתקדם עד שכולל יהיו חופשיים.

נדרתי שאם אשרוד, לעולם לא אשמור על שתיקה. שאדבר לא רק בשמי – אלא בשם כל אישה שהושתקה. כשסיפרתי לראשונה את סיפורי, רציתי רק להעלות מודעות לזוועות של השבי ולטרור של השביעי באוקטובר. אבל הסיפור שלי הפך לחלק משיחה הרבה יותר רחבה – על אלימות מינית, על מלחמה, ועל הכוח הבלתי נתפס של נשים מול אכזריות. נשים מכל העולם פנו אליי – ושיתפו את סיפוריהן שלהן. את הכאב שלהן. הסבל שלהן אמיתי. הפצעים שלהן עמוקים. ובכל זאת – הן שורדות. כי זה מה שאנחנו, כנשים, עושות.

היום אני מבינה את המשמעות האמיתית של חירות – לא כמשהו מובן מאליו, אלא כדבר עדין וקדוש. לצאת החוצה ולראות את השמיים, את הירח והכוכבים, לנשום, לבחור את הדרך שלך – אלה פריבילגיות שלעולם לא אתייחס אליהן שוב כאל דבר שבשגרה. בישראל, אנחנו עומדים לחגוג את חג הפסח – סיפור של שחרור, של יציאה מעבדות לחירות. אבל זהו חג הפסח השני שבו בני הערובה עדיין בשבי. ובעולם כולו, נוצרים יחגגו את חג הפסחא – זמן של התחדשות ותקווה. אבל עבור משפחות רבות – אין התחדשות. יש רק המתנה. יש רק געגוע. הן חוששות למה שאהוביהן עוברים – ותוהות אם יראו אותם שוב".