עמדי, תזכור: החרם על האמנים מהשמאל יגיע בסוף גם אליך

המדינה רועשת וגועשת סביב חתימתם של כאלף אומנים ואנשי תרבות על עצומה שמתייחסת מפורשות ל"אירועים המחרידים ברצועת עזה ובפרט הרג ילדים ובלתי מעורבים, הרעבה, גירוש אוכלוסייה והחרבה חסרת תוחלת של ערי עזה" וקוראת לסיום המלחמה.

לצד זעם של אמנים ואנשי ציבור, כמו הזמר עידן עמדי, על האמור בעצומה, החלה הפעלת לחץ על אמנים להסיר את חתימתם. כך, שורה של ראשי ערים הודיעו, ללא סמכות ובניגוד לדין, כי האומנים החתומים על העצומה לא יוזמנו להופיע על במותיהם. קק"ל, גוף מעין ציבורי, ביטל את הופעתו של המוזיקאי אלון אולארצ'יק. בצלמו, ארגון המכנה את עצמו ארגון זכויות אדם, אך בפועל מקדיש את עיקר מרצו להשתקת ביקורת על המדינה, פנה לקשת בבקשה להדיח את הזמר אסף אמדורסקי, שחתם על המכתב, משיפוט בתכנית "הכוכב הבא". עם או בלי קשר, אמדורסקי ואולארצ'יק הסירו את חתימתם מהמכתב זמן קצר אחר כך.

לכאורה נראה שהכול חלק מאותו עליהום, מלחמת תרבות או ביקורת לגיטימית על אמנים "עוכרי ישראל", אבל לא. למול עידן עמדי ודומיו, שמתווכחים עם האמור בעצומה, עומדת ההשתקה הברוטלית על ידי ראשי הערים, קק"ל, ואולי גם על ידי גופים מסחריים. תסכימו או תבקרו את עמדותיו של עמדי – מדובר בשיח ציבורי. אבל קריאה לפיטורין של טאלנט, ביטול הופעה או איום כי אמנים לא יוזמנו לבמות ערים – זהו ההיפך משיח ציבורי. זוהי השתקה. והיא חלק ממגמה שהולכת ונפוצה בארץ – של איון חופש הביטוי בכלל וחופש הביטוי של אומנים בפרט.