מעריב שוחח עם סא”ל (במיל’) עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה”ל ובכיר לשעבר במודיעין זרוע הים, על ההתפתחויות האסטרטגיות באזור. בתוך ים החדשות המציפות את ישראל, יגור מצביע על מגמות משמעותיות שמתחילות לשנות את פני השטח במזרח התיכון.
לדבריו של יגור, איראן נמצאת כיום בריצה חסרת תקדים לעבר יכולת גרעינית: “דוחות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אינם מותירים מקום לספק, לפחות לא בעיניי. איראן נמצאת בהסתערות לעבר הגרעין והיא קרובה מאי פעם (בשלב זה עדיין ללא יכולת כזו)".
הוא מסביר כי ההתערבות האמריקאית בתימן נועדה, בין היתר, להרתיע את איראן ולשדר מסר חד משמעי: “המערכה האמריקאית בתימן, על הצלחותיה, מיועדת בין היתר לעיניים האיראניות כאומרת- אין לנו שום בעיה להפעיל כוח וזה גם מה שצפוי באיראן אם תמשיך בסירובה להיכנס למו”מ בתנאים שמכתיבה ארה”ב".
במקביל, הוא מתאר הצטברות כוחות אמריקאים חסרי תקדים באזור, עם ריכוז כוח משמעותי של נושאות מטוסים באוקיינוס ההודי ובים האדום, לצד בסיס דייגו גרסיה המשמש כנקודת יציאה אסטרטגית למפציצים ארוכי טווח. מנגד, איראן ממשיכה במדיניות ההרתעה שלה באמצעות לוחמה פסיכולוגית: “איראן חושפת מנהרות אחסנה לאלפי טילים בליסטיים, מאיימת בשליחת כלי שייט לעימות ימי ובסגירת מיצרי הורמוז".
עיר הטילים האיראנית (צילום: IRGC/WANA/Handout via REUTERS )
יגור מציין כי במקביל למתיחות הביטחונית, מצבה הפנימי של איראן הולך ומתערער: “האינפלציה מרקיעת שחקים, יש הפסקות חשמל ומים, מחסור בתרופות, ולראשונה רואים גילויים של חופש באוכלוסייה והפרה גלויה של חוקי הדת המחמירים".
יגור מתייחס למבצע הצבאי ברצועת עזה ומדגיש כי הפעם, בניגוד לעבר, יש שינוי משמעותי בגישה הישראלית: “המאמץ הצבאי הנוכחי מדבר לראשונה גם בשפה האזרחית- החל מעצירת הסיוע ההומניטרי, דרך הנעה מחודשת של אוכלוסייה עזתית בין אזורים, וכלה בפגיעה דווקא בבכירים שמנהלים את שלטון חמאס האזרחי, ולא רק באנשי הזרוע הצבאית".
לדבריו, יש התקדמות גם בתוכנית ההגירה מרצון: “לראשונה מסתמנים בקיעים בחומת הסירוב המצרית והירדנית. כל אחת מהן, על אף ההכחשות, תהיה מוכנה לקלוט לשטחה מהגרים מעזה. במקביל, החלה דינמיקה גם לגבי גורלו של חמאס- פירוק מנשקו והגליית בכיריו".
תושבי רצועת עזה מתפנים (צילום: REUTERS/Abd Elhkeem Khaled)
בנוסף, יגור מציין תהליך נוסף שלא היה בעבר: “לראשונה, התקיימה הפגנה רחבה בבית לאהיה, כולל של נכבדי המקום בפנים גלויות, עם אמירות קשות נגד חמאס ונגד המשך שלטונו. יש קריאות להפגנה נוספת היום בבית חאנון. מארגני ההפגנות הם בכירי פת"ח ברצועה, אך עדיין יש בהן מאפיינים שלא היו בעבר".
הוא מדגיש כי הלחץ הצבאי הממושך מתחיל להשפיע: “השבוע פגענו קשות בהנהגת חמאס האזרחית וביכולת הניידות שלו באמצעות השמדת למעלה מ-100 טנדרים וכלי רכב ששימשו את הארגון לשליטה באוכלוסייה ולניידות של אמל”ח וסחורות".
יגור חוזר על עמדתו מזה זמן רב, שלפיה “הסוד לניצחון על חמאס טמון בפן האזרחי, ועל המאמץ הצבאי לשרת אותו. זה נכון גם לגבי חזבאללה בלבנון ולגבי זירות נוספות".
הפצצת רכב בעזה (צילום: רשתות ערביות)
בהתייחסו לטורקיה, יגור מציין כי על אף שהתפתחויות אלו לא נמצאות כרגע בראש סדר העדיפויות, מדובר באיום אסטרטגי: “טורקיה מנסה לתפוס את מקומה של איראן, אך מהצד הסוני של המפה- דרך תנועת האחים המוסלמים". לדבריו, ההתפתחויות הפנימיות במדינה עשויות להשפיע על יציבותה בעתיד, אך האסטרטגיה האמריקאית כלפיה אינה ברורה.
“מפגש שרי החוץ של ארה”ב וטורקיה אתמול והכוונה לאשר לטורקיה אמל”ח מתקדם, כולל מטוסי F-35, מחייבים חשיבה מחדש מצד מקבלי ההחלטות בישראל. יש לפתוח בדו-שיח עם ארה”ב על מקומה של טורקיה באזור, כי זה קריטי לסדר החדש במזרח התיכון", הסביר.
הפגנות בטורקיה נגד מעצרו של מנהיג האופוזיציה (צילום: REUTERS/Murad Sezer)
יגור מסיים בהתייחסות כללית למגמות האסטרטגיות הרחבות במזרח התיכון: “מעניין לראות איך ארה”ב מתחילה לפעול, במעשים ולא רק במילים, ליישום החזון שלה למזרח התיכון- מסדרון כלכלי משמעותי מהודו, דרך ערב הסעודית, ירדן וישראל, כשער לאירופה (IMEC)". לדבריו, מדובר בשינוי משמעותי, בעל השפעה רחבה על האזור.
לדברי יגור, הדברים במזרח התיכון אינם עומדים במקום- איראן קרובה מתמיד לגרעין, עזה חווה שינוי בגישה הצבאית והאזרחית כלפיה, וטורקיה מבקשת לחזק את מעמדה כאימפריה אזורית. בתוך כל זה, ארה”ב מתחילה לממש את החזון הכלכלי שלה לאזור. האם ישראל תדע לנצל את המגמות הללו לטובתה? ימים יגידו.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.