חדשות בעולם
עלייה של 700% בפופולאריות של השם מוחמד באירופה | כל הפרטים
באוסטריה של היום, אחד מכל 200 תינוקות בנים שנולדים יקבל את השם מוחמד או גרסה שלו. זהו שינוי דרמטי לעומת שנת 2000, אז אחד מכל 1,670 תינוקות בלבד נשא את השם. זו רק אחת מהממצאים המדהימים של מחקר שנערך על ידי הדיילי מייל, שבחן נתוני שמות תינוקות ב-11 מדינות אירופיות וחשף עלייה של 700% בפופולריות השם מאז הרפורמה.
המחקר, שבדק את חמשת האיותים (באנגלית בלבד) הנפוצים ביותר של השם, מצא כי בחלקים מאנגליה ומוויילס השיעור מגיע אף ל-9% מכלל התינוקות הבנים. בממוצע ארצי, 3% מהבנים באנגליה ובוויילס קיבלו את השם בשנה שעברה.
השם הפופולרי ביותר בבריטניה
לשנה השנייה ברציפות, מוחמד זכה בתואר השם הפופולרי ביותר לבנים באנגליה ובוויילס ב-2024. 5,721 תינוקות קיבלו את השם – עלייה של 23% לעומת השנה הקודמת. נתונים אלה מגיעים ממשרד הסטטיסטיקה הלאומי הבריטי.
ההיסטוריה של השם בבריטניה מרתקת: מוחמד נכנס לראשונה לרשימת 100 השמות המובילים לפני מאה שנה בדיוק, ב-1924, במקום ה-91. במהלך מלחמת העולם השנייה השכיחות ירדה, אך החל משנות השישים החלה מגמת עלייה מתמדת.
מפת השכיחות האירופית
בלגיה מדורגת במקום השני אחרי בריטניה, עם קצת יותר מ-1% מהבנים הנולדים ב-2024 שקיבלו את השם – עלייה מ-0.5% ב-2000. בצרפת השיעור עומד על 0.87%, בעוד שבהולנד הוא מגיע ל-0.7%.
בקצה השני של הספקטרום נמצאת פולין, עם השיעור הנמוך ביותר של 0.01% בלבד. זה לא מקרה – ממשלות פולין נלחמו במרירות נגד תוכניות הגירה של האיחוד האירופי. מטאוש מורביצקי, שכיהן כראש ממשלה מ-2017 עד 2023, אמר כשעזב את התפקיד שהוא לא רוצה שהתרבות הפולנית "תושמד על ידי המהגרים המוסלמים מהמזרח התיכון או מאפריקה".
הגורמים לעלייה
מומחים מזהים מספר גורמים מרכזיים לתופעה. ראשית, גידול משמעותי בגודל הקהילות המוסלמיות באירופה, הנדפק על ידי גלי הגירה. לפי מרכז המחקר פיו, מוסלמים היוו 4.9% מאוכלוסיית אירופה ב-2017, עם תחזיות לעלייה ל-11.2% עד 2050 במקרה של המשך הגירה ברמה בינונית.
האוכלוסייה המוסלמית יותר מהכפילה עצמה ב-20 שנה, מ-1.5 מיליון ב-2001 ל-4 מיליון ב-2021. "זה לא מפתיע בהתחשב בקצב הצמיחה", אומר אלפ מחמט ממיגרציונווצ' בריטניה. "צפו שמוחמד יישאר בראש הרשימה לשנים הבאות". גורם נוסף הוא השפעת דמויות ספורט מוכרות כמו מוחמד צלאח, כוכב כדורגל ליברפול המצרי. בנוסף, עבור מוסלמים רבים ממוצא פקיסטני, בנגלדשי או הודי, מתן שם הנביא לתינוק נחשב לברכה ומסורת דתית חשובה.
משמעות השם
השם מוחמד נגזר מהשורש הערבי "חמד", שמשמעותו "להלל", והשם עצמו אומר "ראוי לשבח" או "ראוי להערכה". קיימות יותר מ-30 וריאציות שונות של השם, ולכן ייתכן שהמחקר אף לא מייצג את המספרים האמיתיים במלואם. כאשר מקבץ איותים מרובים של שמות אחרים (כמו תיאודור ותיאו), הם עולים ברישום הסטטיסטי, מה שמעיד על היתרון הטבעי של שמות עם איותים רבים.
שינוי תפיסתי בגישה לשמות
מחקר של האקונומיסט מוקדם השנה הצביע על שינוי תפיסתי מעניין: בעוד בעבר מהגרים הרגישו לחץ לזנוח שמות שנשמעו זרים מדי, כיום הורים רבים בוחרים בגאווה שמות השומרים על זהותם התרבותית. הם רואים בכך הצהרת השייכות ולא מחסום לאינטגרציה. המגמה משקפת שינויים דמוגרפיים עמוקים באירופה, כאשר אירופה חוותה זרם שיא של מבקשי מקלט הבורחים מסכסוכים בסוריה ובמדינות מוסלמיות אחרות. השינוי עורר דיונים על מדיניות הגירה וביטחון במדינות רבות והעלה שאלות על המספר הנוכחי והעתידי של מוסלמים ביבשת.
רוברט בייטס ממרכז בקרת ההגירה מסביר: "אירופה ראתה עלייה מהירה בהגירה מהעולם האסלאמי כאשר משפחות וקהילות שלמות נעו מערבה כדי ליהנות מהשגשוג והיציבות הגדולים יותר של אירופה".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
