בדיקת "מעריב" מגלה כי מאז פרוץ המלחמה נרשמה מוטיבציה גבוהה בקרב מלש״בים ומלש״ביות (בני הנוער המועמדים לשירות ביטחון) לביצוע תפקידים משמעותיים, בדגש על שירות במערכי הלחימה.
על פי נתוני צה"ל, נכון לינואר 2025, הרצון לשרת בצה״ל שירות משמעותי בקרב המלש״בים נמדד ב-95% אחוז, והביקוש לתוכניות קדם צבאיות שמשמעותן השתלבות בשירות ארוך ומשמעותי יותר לאחר מכן שובר שיאים.
"צה״ל מייחס חשיבות למערכי העתודה וגם לביצוע תוכניות הכנה לצה״ל, שמשרתות שתיהן את צורכי הצבא בהתאם לאופיין", אמרו ל"מעריב" גורמים בדובר צה"ל. מהנתונים שנחשפים כאן לראשונה עולה כי בשנה האחרונה היקף אחוזי הרישום לעתודה הקדם אקדמית עלה בכ-8% (לעומת עלייה של 2% בשנה שלפני המלחמה). גם אחוז הנרשמים לשנות שירות עלה בכ-4%, אבל הביקוש למכינות הקדם צבאיות נסק השנה במיוחד.
מכינות קד"צ (צילום: מועצת המכינות)
מנתוני מועצת המכינות עולה כי השנה נרשמה עלייה של כ-22% בביקוש הכולל למכינות הקדם צבאיות, זאת לאחר שכבר שנתיים המכינות כמעט ולא התרחבו בשל המלחמה וצורכי צה"ל. גם בקרב חניכי חו"ל המשתלבים במכינות נרשמה מגמת גידול מרשימה, עם עלייה של 31% במספר המצטרפים לתוכנית "יחד".
על רקע שנת הלחימה, נרשמה גם עלייה בביקוש למכינות הפועלות ביישובי הגבול. ביוזמת מועצת המכינות ומשרדי הממשלה הוקמו בקיץ הקודם ובקיץ הנוכחי 16 שלוחות חדשות בחבל התקומה בדרום ובקו העימות הצפוני, והן מצטרפות לעשרות שלוחות הפועלות בחלקים אלו של הארץ.
אבישי ברמן, מנכ"ל מועצת המכינות הקדם צבאיות, הסביר: "בשנה של אתגרים גדולים וכאב לצד הצלחות והישגים היסטוריים, המכינות הקדם צבאיות הוכיחו את תפקידן ככוח לאומי מוביל, המגויס לחיזוק החברה הישראלית בשגרה ובחירום. זהו מפעל חינוכי שמצמיח דור של מנהיגות צעירה המעורבת בעשייה הציבורית, לוקחת אחריות ופועלת מתוך תחושת שליחות. המכינות הן חממה לחלוציות מודרנית, המשלבת בין רוח, עשייה ומחויבות לחברה ולמדינה. הן מטפחות צעירים וצעירות המבקשים לקחת חלק בתהליכי השיקום, להוביל, להשפיע ולבנות כאן עתיד טוב יותר. זהו סוד כוחן".
5,900 בני נוער מסיימים בימים אלו את שנת הפעילות תשפ"ה במכינות הקדם צבאיות. דווקא על רקע השיח הציבורי סביב עיגון בחוק על ידי הממשלה של השתמטות הצעירים החרדים מגיוס ולמרות המלחמה הארוכה והקשה, במועצת המכינות אמרו ל"מעריב" כי השנה סימלה יותר מכל את רוח המחויבות והחלוציות של הנוער הישראלי, שהוכיח את מרכזיותו בתהליכי השיקום של החברה הישראלית בעיצומה של מלחמה מתמשכת.
בשנה החולפת פעלו בישראל 62 מכינות קדם צבאיות, אשר הפעילו 105 שלוחות מצפון הארץ ועד דרומה עם 5,900 חניכים וחניכות, ובשנה הקרובה צפויות לפעול 64 מכינות ב-114 שלוחות.
חניכי המכינות תרמו השנה גם יותר מ-100 אלף ימי התנדבות בקהילה, והיו לחלק פעיל בחיזוק החוסן האזרחי מאז שבעה באוקטובר. 15,000 ימי התנדבות היו רק במהלך מבצע "עם כלביא", שבהם חניכים סייעו בפינוי מקלטים, בהפעלת ילדים, בליווי משפחות חיילי מילואים, בעבודה עם אזרחים ותיקים ואנשים עם צרכים מיוחדים, בסיוע בבתי חולים, באריזת סלי מזון, בתפעול חמ"לים ובסיוע למפונים בבתי מלון – ואף פינוי הריסות. לצד כל זה, המכינות שילמו גם מחיר כבד: מאז פרוץ המלחמה נפלו 141 בוגרי מכינות קדם צבאיות, כ-15% מכלל חללי צה"ל במלחמת חרבות ברזל.
מכינות קד"צ (צילום: מועצת המכינות)
מדובר צה"ל נמסר ל"מעריב": "צה״ל מצוי במלחמה ממושכת המחייבת הפעלת כוחות רבים בסדיר ובמילואים – לוחמים, תומכי לחימה וטכנולוגיים, אך מעודד באופן עקבי את ההרשמה למסלולים אלו ועושה זאת באמצעות הגדלת מכסות הקבלה לשנות שירות ומכינות, ופעולות עידוד רבות להרשמה למסלול העתודה האקדמית. זאת מתוך משמעותם הרבה לאיכות משרתי הצבא ולביטחון המדינה".
במועצת המכינות מאמינים כי בתקופה שבה אנו נמצאים, יותר ויותר בני נוער בוחרים להצטרף למכינות הקדם צבאיות מתוך רצון עמוק להתחבר לזהות, לעם ולמדינה: "המכינות מציעות להם מרחב של משמעות. הן גם מקום של שייכות וביחד וגם של עשייה, תרומה ושיקום. המכינות הן כוח משמעותי בתהליכי השיקום, הן נקראות לדגל בכל מקום ובכל יישוב שזקוק לכוח אדם צעיר שיסייע, ועבור רבים מבני הנוער זו דרך להיות חלק מהמאמץ הלאומי, חלק מדור שמשקם יישובים, תומך בקהילות ומעצב את פני החברה הישראלית בתקופה גורלית, כשבהמשך משתלבים בוגרי המכינות ביחידות קרביות ומובילות ובתפקידי פיקוד".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.