Connect with us

כלכלה

עוקץ המתוקים בישראל: האבסורד של שוקולד פרה וממרח השחר

Published

on




בעולם שבו כלכלות נלחמות על יציבות, וחומרי גלם עולים ויורדים במחיריהם מדי שבוע, הצרכן הישראלי ממשיך לחוות תופעה מוזרה ובלתי מוסברת: מחירי מוצרי צריכה מתוקים מזנקים, דווקא כשמחירי חומרי הגלם יורדים. זוהי לא טעות סטטיסטית, אלא דפוס שיטתי: כשהעולם מגלגל ירידות, אנחנו חווים רק עליות.

הטענה המרכזית של יצרנים ומפיצים למגמת ההתייקרויות בתחום המתוקים מבוססת על זינוק חד במחירי הקקאו. ואכן, אין ויכוח שהקקאו, מרכיב בסיסי במוצרי שוקולד, חווה בשנתיים האחרונות עלייה תלולה במחירים, עם שיאים של מעל 11,500 דולר לטון ב־2024, והתייצבות מסוימת במהלך 2025. הסיבות לכך כוללות כשלי אקלים במערב אפריקה, בעיות בשרשראות אספקה והיצע מוגבל מול ביקוש עולמי.

אבל כאן בדיוק טמון האבסורד: שוקולד פרה של עלית מכיל כ־30% אחוז קקאו בלבד. ממרח השחר המיתולוגי, הנמכר במאות אלפי יחידות מדי חודש, מכיל רק 7.4% קקאו. לעומת זאת, שיעור הסוכר באותם מוצרים הוא עצום: שוקולד חלב פרה מכיל 53% סוכר, וממרח השחר כ־50%. מדובר ברכיב הדומיננטי ביותר במוצר, ומחירו דווקא ירד בשנה האחרונה.

שער עצמי

בחינה של נתוני השוק העולמיים מצביעה על ירידה ברורה במחירי הסוכר הגולמי. החל מהרבעון הראשון של 2024 ועד יולי 2025 ירד מחיר חוזי הסוכר בכ־12%. ההסבר לכך פשוט: ברזיל הגדילה את כמות היבול, מזג האוויר השתפר באזורים חקלאיים באסיה, מחיר הנפט ירד והפחית את התמריץ לייצר אתנול על בסיס סוכר, והביקושים העולמיים נותרו יציבים, ואף פחתו קלות באירופה ובאמריקה הצפונית.

בהנחה שמרבית מוצרי השוקולד והממרחים בנויים על בסיס סוכר, ניתן היה לצפות לשמירה על יציבות מחירים, או לכל הפחות להימנעות מהתייקרות של ממש. ואולם, בפועל קרה ההפך: ניתוח סקר מחירים של עשרות מוצרים מגלה ששוקולד בלונדי של עלית התייקר ביותר מ־118% תוך שנה אחת; שוקולד פרה חלב – ביותר מ־50%; טבלאות שוקולד מריר, שקיות מיקס, ממרחים ופינוקיות – כל אלה רשמו עליות של עשרות אחוזים, גם כשההצהרה הרשמית של החברה עמדה על עדכון מחירים של 18% בלבד.

שוקולד פרה  (צילום: שטראוס)
שוקולד פרה (צילום: שטראוס)

לא מדובר רק בשוקולד. גם חטיפי דגנים, עוגות תעשייתיות, ממרחים, ממתקים, מוצרי אפייה ומילוי – כולם משתמשים בכמויות סוכר עצומות. ובכל זאת, הירידה במחיר הסוכר לא באה לידי ביטוי במדפים.

התופעה מוכרת גם בתחומים נוספים: כשמחיר של רכיב מסוים מתייקר, זה משמש סיבה להעלאה. כשהוא יורד – שותקים. זהו כשל שקיפות, שבשנים האחרונות הלך והפך להתנהלות כמעט לגיטימית. רק שאין שום דבר לגיטימי בעליית מחיר של מוצר ש־50% ממנו דווקא זול יותר.

שער הדולר בישראל, שהיה במשך עשורים גורם מאיים על כל יבואן, שמר על יציבות, ואף ירד במידה מסוימת בין 2024 ל־2025. השקל התחזק, לפחות יחסית, והתנודתיות שהייתה צפויה לאחר משברים גיאו־פוליטיים בעולם לא התרחשה בקנה מידה מספק כדי להצדיק עליות רוחביות.
ולמרות זאת, אין כמעט מוצר שניתן להצביע עליו ככזה שמחירו ירד בשל שיפור בשער החליפין. אף רשת שיווק לא מתהדרת במדבקות "ירד בעקבות הדולר". גם היבואנים אינם ממהרים להודיע לציבור על שנוצר מרווח שיכול לאפשר הנחה. מחיר הדולר יכול לעלות ואז המוצרים מתייקרים, אך כשהוא יורד – אין הפחתות. הציבור נדרש להבין את המציאות, לספוג אותה ולא לשאול שאלות.

כחלק ממגמת ההתייקרויות של העשור האחרון, אחד הגורמים המרכזיים שדחפו מחירים למעלה היה תחום השינוע הבינלאומי. אחרי מגפת הקורונה עלויות ההובלה זינקו. מחירי קונטיינרים הוכפלו ואף שולשו, והתוצאה הייתה עלייה של עשרות אחוזים במחירי היבוא.

אבל מאז 2023, ולבטח במהלך 2024־2025, המחירים חזרו לרמות שפויות יותר. מחירי ההובלה של קו אסיה־ישראל ירדו, שוק ההובלה מאירופה חזר למחירים תחרותיים, וחלק מהחברות אף דיווחו על שפע תובלה שגרם להוזלות.

האם משהו מזה התגלגל לצרכן? התשובה ברוב המקרים היא שלילית. החברות ממשיכות לציין עליות הובלה בתור הסבר להתייקרויות, גם כשהנתונים מצביעים על ירידה.

דרוש: צרכן חכם

ולא רק סוכר – גם הקמח, מוצר יסוד במטבח הישראלי – חווה ירידת מחירים עולמית עקבית. על פי נתוני FAO ו־ Trading Economics, מחירי החיטה ירדו בכ־11% בין ינואר 2024 ליולי 2025. אם מסתכלים על טווח ארוך יותר, מאז 2021, המחיר ירד בכ־18%. והייתה גם נקודת שפל: במרץ 2025 מחירי החיטה התרסקו בפרק זמן קצר של ימים ספורים, כשירדו בכ־40 דולר לטון בעקבות תנודתיות בבורסות, ירידת מלאים ולחצים של סחר חופשי בין מדינות. ואף על פי כן, המחירים בישראל של העוגות והעוגיות, וכמובן הלחם, לא הוזלו.

קמח, אילוסטרציה (צילום: אינג'אימג')
קמח, אילוסטרציה (צילום: אינג'אימג')

המשותף לכל הדוגמאות שהוזכרו כאן הוא הקביעות שבה ההוזלות בשוקי הסחורות אינן מגיעות אלינו. הסיבות לכך רבות, ובראשן: היעדר תחרות אפקטיבית, ריכוזיות בשרשרת היצור והיבוא, ואולי יותר מכל – אובדן האמון של הצרכן ביכולת שלו לשנות את המציאות.

רשתות שיווק ויבואנים יודעים שהצרכנים ממשיכים לקנות מוצרים מסוימים גם אחרי שהמחיר שלהם עולה. הם מסתמכים על נאמנות למותג, על הרגלי קנייה ועל בלבול שנובע מאריזות משתנות, נפחים שונים ומבצעים מתעתעים.

האם לא הגיע הזמן להנהיג סימון חדש לצרכן – לא רק של מדבקות אדומות על סוכר, מלח ושומן בכמות גבוהה, אלא גם מדבקה שתרמוז: "המוצר הזה התייקר ב־80% תוך שנה אחת – כדאי לבדוק למה"?

האם אנו עומדים בפני שינוי כיוון, או שמא נמשיך לראות כיצד מחירי חומרי הגלם יורדים כשאנחנו ממשיכים לשלם כאילו דבר לא השתנה? הכתבה הזו לא באה רק להצביע על האבסורד, אלא לקרוא תיגר על סדרי עולם צרכניים שהשתרשו. המידע קיים, הנתונים ברורים, והגיע הזמן שהצרכן הישראלי יהיה חכם יותר, תובעני יותר ונוכח יותר במאבק על הארנק שלו. זה תלוי רק בכם.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים