"כתוצאה מירי בלתי מפוקח, היעלמות מקורות מזון והפרעות בקינון, היא נכחדה כמקננת בישראל. העזנייה היא מין בסכנת הכחדה עולמית, הערכות האוכלוסיה עומדות על כ-8,000 פרטים באפריקה וכ-500 בלבד מתת המין של אזורנו, כולן בחצי האי ערב. הקינון האחרון בארץ נרשם ב-1989 באזור יוטבתה ובמהלך שנות השבעים החלו ניסיונות שונים להציל את העזניות מכליה – תחנות האכלה הוקמו בשני אזורים בערבה, בחצבה ובהרי אילת. במקביל הוקם גרעין רבייה בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל-אביב, שהתבסס על איסוף גוזלים מקינים בערבה. הניסיון להרבות את העזניות בשבי נכשל והמאמצים דעכו במרוצת השנים", אומר ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע.
מידד גורן, מנהל מרכז צפרות רמת הנגב של רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, מוסיף כי צפרים רבים מכל הארץ הגיעו, מיד עם פרוץ השמועה, לשמורת מצוק הצינים כדי לחפש את האורחת הנדירה. חלקם אפילו הצליחו לצפות בה ואף לצלם אותה. "למעשה, כבר לפני שלושה שבועות היא נצפתה בנגב המערבי, 40 קילומטרים מעין עבדת, על ידי יפתח מגן, מנהל מרחב נגב צפוני של רשות הטבע והגנים. היא נצפתה בחברת מיני דורסי ענק הניזונים גם הם מפגרים – נשר מקראי ממושדר מסרביה שהמשיך במסע הנדידה לאירופה ועוזניה שחורה שעקבותיה נעלמו ואולי גם היא המשיכה עם הנשר. אני מנחש ששלושתם נפגשו בערב הסעודית, שם מקננות אחרוני עזניות הנגב של אזורנו, עפו יחדיו לישראל ונפרדו כאן. את העזניה האחרונה שביקרה בשמורת הטבע החי בר ביטבתה ב-2021 ותועדה לראשונה על ידי מנהל המרחב ברשות הטבע והגנים גולן רידר הספקתי לראות ולצלם לפני שפרשה כנפיים ונעלמה", הוא מוסיף.