עוד חג בלעדיהם: העצרת המרכזית בתל אביב למען 58 החטופים

האירוע נפתח בדברים משותפים של לישי מירן-לביא, רעייתו של החטוף עמרי מירן; רבקה בוחבוט, רעייתו של אלקנה בוחבוט; ושרון אלוני קוניו, שורדת שבי ורעייתו של דוד קוניו. השלושה נאמו יחד וחלקו את כאבן וקראו לעסקה שתשיב את כל החטופים. שרון, ששרדה את השבי עם בנותיה, אמרה: "כשיצאנו מהתופת, אמרתי לילדות – רק עוד רגע וגם אבא דוד חוזר. יש רק דרך אחת לתקומה: עסקה שתחזיר את כל החטופים".

לישי, אשתו של החטוף עמרי מירן, הזכירה את ההיסטוריה: "במלחמת העצמאות כל השבויים שלנו חזרו אחרי שמונה חודשים. במלחמה הזו – כבר עשרים חודשים יש חטופים. עד שיחזרו כולם – לא נוכל להגיד שניצחה". ורבקה, אשתו של החטוף אלקנה בוחבוט, הוסיפה בכאב: "ראם היה בן שלוש בשבעה באוקטובר. יש רק מתנה אחת שהוא רוצה ליום ההולדת: את אלקנה, אבא שלו".

יהודה כהן – אביו של החייל החטוף נמרוד כהן, דיבר לראשונה בכיכר: "אני יודע שנהוג לומר שהחטופים זה לא עניין של פוליטיקה. אבל יש מיעוט שהפך את זה במכוון ובזדון לדבר פוליטי. מי קבע זאת? בנימין נתניהו, כן זה שטוען שהטנק של הבן שלי נמרוד הוכרע ע"י קלצ'ניקובים וכפכפים". עוד הוסיף כי "נתניהו עושה הכל להדוף ביקורת וחקירה על חלקו בקונספציה של חיזוק החמאס והתעלמות מתוכניות החמאס לפלוש לישראל. לכן הוא מעוניין בהארכת המלחמה לשם הישרדותו".